אין רגע קטן

כ״ט בסיון תשע״ט

ההסתכלות שלך על כמה שאתה רחוק מאיפה שאתה רוצה להיות לא נכונה. המחשבה שפיספסתי את עצמי בחיים ואני לא במקום בו באמת עושים ופועלים ועולים בו, היא שקר מוחלט. זאת לא המלחמה שלך. אתה נמצא במלחמת הרצון. מהמקום בו אתה עומד כרגע אתה יכול להגיע לכל מקום, אם תגלה את הרצון. (משיבת נפש)

פעם אחד היה איש אחד שהיה עשיר גדול, והיה יושב בחנות עם כמה סחורות, ובאו אליו גנבים וגנבו ממנו הונו ורכושו ונתדלדל הרבה. הלך וקבץ את יתר הפליטה ועשה לו מעמד, וחזר וקנה סחורות ושוב נעשה חנוני. וחזרו ובאו אליו גנבים, וגנבו את יתר הפליטה הנשאר גם כן ממנו. וחזר שוב וקבץ ממעט פליטה הנשארת לו ומהתכשיטין של אשתו וחזר ועשה לו איזה מעמד בחנות לפרנס את ביתו, וחזרו ובאו אליו גנבים, וגנבו את יתר הפליטה הנשארת עד שנתדלדל מאד ונשאר ביתו ריקן מכל.
הלך וקיבץ איזה סך מועט מאוד, וקנה לו סחורות קטנים והלך על הכפרים כדרך העניים, והיה הולך על הכפרים כדי לתת לחם לביתו. והיה מחליף עם הערלים מחטין על עופות וביצים וכיוצא, כדרך העניים האלו.
פעם אחד היה הולך מן הכפרים ונשא עמו מעט סחורות ואיזה מיני מאכל, ופגע בו שודד אחד רוכב על הסוס ונשא אצלו שתי חבילות גדולות. ורצה לגוזלו, והתחיל לבכות ולהתחנן אליו, והוא לא השגיח על זה וגזל ממנו גם זה המעט שהיה לו, ונשאר ריקן מכל.
והיה הולך ובוכה מאוד, ונפשו מרה לו מאוד, כי לא היה די בצרות הראשונות, וגם מעט חיותו בצמצום טרפו ממנו.
בתוך כך הביט וראה והנה נפל השודד מן הסוס, ועמד עליו הסוס ודרסו ברגליו על ראשו ונפל שם השודד ונהרג.
והלך האיש הנגזל לשם ופתח את החבילות של הגזלן, ומצא שם כל סחורותיו והונו ורכושו שגנבו ממנו מתחילה ועד סוף. וחזר בשלום לביתו, ונעשה עשיר כבתחילה.
(חיי מוהר"ן, סיפורים חדשים צז, בשינוי קל)

ואם אמנם בודאי איני זוכה להבין רמיזותיו מה שכיון בזאת המעשה, עם כל זה מה שנראה לפי עניות דעתי בזה הוא, שמרומז בזה התחזקות גדול לכל אדם בפרט ובכלל, שאף על פי שעובר על האדם מה שעובר עליו בימי חייו, שגוזלין אותו וטורפים ממנו, וכל מה שמתחזק להחיות נפשו ביתר הפליטה חוזרין ואורבין עליו עד שגונבין ממנו גם זה המעט, אף על פי כן אל יתייאש מן הרחמים, כי אם יתלה עיניו למרום ויבכה ויצעק בכל פעם אליו יתברך שיראה בעניו ועמלו, אזי סוף כל סוף יפול השודד מפלה שאין לה תקומה, וישוב ויקבל ויוציא ממנו כל הקדושות וכל העבודות וכל הטוב שגנב וגזל ממנו, וישוב לעשירותו וטובו הנצחי.
(רבי נתן, שם)

הרבה מערכות יש לנו במהלך החיים עם היצר. המלחמה על פי רוב היא לא הכל או כלום, אלא מתמקדת בתחום מסוים. מה שמוביל למחשבה שניצחון במקום אחד, או הפסד במקום אחר, נוגע לאותו מקום ספציפי, לא למערכה הגדולה.

כשנמשיך בקו מחשבה זה, מה יקרה כשנגיע למערכה קטנה? או אם נתאר את עצמנו במקומו של החנווני בסיפור- על מה היינו נלחמים כשאיבדנו את כל העושר? על שקיק מחטים? כשנדמה לנו שאנחנו לא עושים משהו בעצם, אלא רק מונעים את הנפילה לאחור? אלו הן המלחמות הקטנות והבזויות בעינינו. מה זה שווה כבר, מה יצא מזה בתמונה הכללית.

חידוש גדול שמלמד רבי נחמן בסיפור הזה הוא שהגזלן הוא אותו גזלן. מי שנלחם איתך על גבהים והשגות, נלחם איתך גם על שק המחטים שלך. המלחמה היא אותה מלחמה. מה שמוביל לכך שהניצחון על שק המחטים מרוויח בסופו של דבר את האוצרות הגדולים.

באיזו מלחמה הגדול והקטן שווים? במלחמה שמתמקדת במה שעומד מאחורי כל אלו – הרצון. לא מספיק לגזלן לקחת את האוצרות הגדולים ולהשאיר את האדם בדלי דלות. הוא לא יעזוב עד שהנקודה הקטנה ביותר תיעלם גם היא. הרצון הוא לא רק הכלי לחזור להשיג את מה שאבד. הוא בעצמו השגה, הוא בעצמו קדושה. לכן רואים שגם כשהשק האחרון נלקח מהחנווני, הסיפור לא נגמר בזה. עדיין מחכים לתגובה שלו. והחנווני- בוכה. הוא נזכר עכשיו בכל מה שלקחו ממנו, ובוכה על הכל. אין לו כלום- אבל עכשיו יש לו רצון. רצון שלא תלוי במקום בו הוא יהיה, כמה זה יתאים לו, או כמה הוא יצליח בזה. רצון בעצם- שהוא בעצמו כבר קדושה.

באותו רגע נופל הגזלן ומת, והחנווני מקבל את הכל. הירידה העמוקה גילתה נקודה אמיתית של רצון, ובאותו רגע נגמרה המלחמה. "אל יתייאש מן הרחמים", לומד רבי נתן מהסיפור. מערכות המלחמה הן לא בודדות, כל אחת עומדת לכשעצמה בלי קשר לחברתה. ההסתכלות שלך על כמה שאתה רחוק מאיפה שאתה רוצה להיות לא נכונה. המחשבה שפיספסתי את עצמי בחיים ואני לא במקום בו באמת עושים ופועלים ועולים בו, היא שקר מוחלט. זאת לא המלחמה שלך. אתה נמצא במלחמת הרצון. מהמקום בו אתה עומד כרגע אתה יכול להגיע לכל מקום, אם תגלה את הרצון.

ישנה תפילה בה מבקשים "אב הרחמים… יציל נפשותינו מן השעות הרעות". לכל אחד יש שעות רעות, גם אם הוא מנסה להתעלם מכך. התפילה היא שלא ניתפס לשעה הקטנה ונזלזל בה. אין רגע קטן, אין מלחמה קטנה, ואין מי שלא פועל גדולות במאבקים הקטנים.

* * *

וראוי להאדם הבר-דעת שיהיה מרוצה שאפילו אם לא יפעל בכל טרחו ויגיעתו שמתייגע בעבודת השם ואינו עולה בידו בשלמות רק שעל-ידי-זה יזכה על כל פנים להינצל פעם אחת בכל ימי חייו מפגם אחד, מעברה אחת, או מהרהור ותאווה אחת… גם זה די לו. כי סוף כל סוף לא יהיה נשאר מכל עמל ויגיעת האדם בעולם הזה כי אם מה שזכה לפעמים להינצל מרע ועברות ולחטוף לפעמים איזה מצוות ודבר טוב. ואי אפשר להאריך בזה, עד היכן צריכין להתחזק תמיד בהשתוקקות לשם יתברך, ולא יניח את הרצון לעולם (משיבת נפש, קה).

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support