פולמוס והתנצחות, גם בענייני השקפה ואמונה, אינם מדרכה של חסידות ברסלב. מספריו של רבי נחמן מברסלב אנו למדים להשתדל לדון כל אדם לכף זכות, ולהתחזק באהבת ישראל ובכבודם, גם אם אינם מחזיקים בדעותינו ובשיטתנו.

אמנם, כיון שנתבקשנו לכתוב את דעתנו בעניין מכתבו של הרב אבינר (שפורסם בעלון "באהבה ובאמונה") בדבר הנסיעה לאומן לראש השנה, נפרט כאן את תגובתנו לדבריו. לעניות דעתנו יסודות הדברים עדיין לא "התבארו עד תום" כלשונו במאמרו. מקום הדיון האמיתי בזה אינו במאמרים בעיתונים ועלונים, ובציטוטים חלקיים מפה ומשם. הרוצה לעיין בסוגיה לעומק הרי ספרי ברסלב, רבניה ומשפיעיה זמינים לכל אחד, והוא יכול לברר את הדברים לאשורם כדרכה של תורה.

איננו מכירים כל מקור הלכתי או תורני לכך שנסיעת ראש המשפחה לאומן מתוך כוונה של התחזקות והתעלות רוחנית הינה בעיה "מוסרית" או "הלכתית", כלשונו (מה גם שכל מקור כזה לא הוזכר בדבריו). אמונים על ההלכה שאסור לבעל לנסוע לחו"ל ללא רשות אשתו, הרי במשפחות חסידי ברסלב הנסיעה הינה מתוך בחירה הסכמה ואמונה משותפות שתפילתו של הבעל בראש השנה בקיבוץ חסידי ברסלב הינה לתועלת כל המשפחה, ומקרינה על כולם התעוררות ויראת שמים במשך כל השנה לאחריה.

בין עשרות אלפי היהודים שנסעו ונוסעים לראש השנה לאומן יש מאות גאונים ורבנים, דיינים וראשי ישיבות. ממורי הוראה בעדה החרדית ועד רבנים דתיים-לאומים (כמו הרב מרדכי אלון ראש ישיבת הכותל); מדיינים בני עדות המזרח (כמו הרב גדעון בן משה, אב בית דין של הרב עובדיה יוסף) ועד לרמ"ים חשובים מעולם הישיבות. נשגב מבינתנו כיצד ניתן לחשוב בכלל שציבור כזה של גדולי תורה נכבדים לא שמו אל ליבם "בעיות" מוסריות והלכתיות כאלה.

יש להדגיש שהנסיעה לאומן כוללת שתי הנהגות חשובות של חסידי ברסלב. הראשונה היא ההשתטחות על קברו של רבי נחמן מברסלב בערב ראש השנה, כמנהג ישראל מדורי דורות להשתטח בערב ראש השנה על קברי צדיקים, וכפי שנפסק להלכה בדברי כל הפוסקים בהלכות ערב ראש השנה בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"א. השנייה היא התפילה יחדיו בבתי הכנסת השונים באומן (המכונה עוד מזמן רבי נחמן "הקיבוץ") במנינים בכל הנוסחים המונים כיום קרוב לשלושים אלף איש.

נסיעה זו היא הוראה מפורשת של רבי נחמן לתלמידיו. הם מעידים שציוה להכריז ולפרסם "שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש", כי "כל העניין שלי הוא רק ראש השנה" (חיי מוהר"ן אות ת"ג), ו"שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות" (שם, אות ת"ו). שלושה שבועות לפני פטירתו מן העולם מדווח לנו רבי נתן, הקרוב והמוסמך ביותר שבין תלמידיו:  "שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה" (שם). וכפי המובן מדבריו ודברי תלמידו – תכלית ההתקבצות אליו בראש השנה איננה דווקא להינצל מן הגיהנום או לזכות לישועה פרטית זו או אחרת (שזה אפשר לפעול אצלו גם בכל השנה, כפי שהבטיח) אלא דווקא לפעול לקירוב גאולת כלל ישראל וישועת העם והארץ.

את ארץ ישראל צריך להוציא מיד הסטרא אחרא, עד שתתגלה קדושתה בפועל על כל יושביה. אין אנו מסתפקים בכך שאנו מתגוררים בה, הלא גם גרנו בה לפני החורבן, "ומפני חטאינו גלינו מארצנו". וגילוי זה נעשה דווקא על ידי ראש השנה אצל רבי נחמן, כמו שכתב רבי נתן: "נמצא, שעיקר קדושת ראש השנה הוא להמשיך קדושת ארץ ישראל, וזהו בחינת גודל בירור וקדושת המחשבה שצריכין בראש השנה, כמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן רי"א) שבשביל זה צריכין לנסוע לצדיקים על ראש השנה, כדי לברר ולקדש המחשבה.  וכל אחד כפי מה שזוכה לקדש מחשבתו כמו כן נתגלה קדושת ארץ ישראל, כי בעת שהמחשבות רעות שוטפים על האדם חס ושלום, שהם בחינת מימי המבול, אזי נתעלם קדושת ארץ ישראל. …וכל זה עוסקים בראש השנה" (ליקוטי הלכות, הלכות בית הכנסת ה' כ"ג).

במשך מאה עשרים וחמש שנה קיימו חסידי ברסלב את ההוראה המפורשת הזו (גם אלו שגרו בארץ ישראל ויכלו לנסוע). לאחר חמישים שנה של ביטול ה"קיבוץ" בזמן השלטון הקומוניסטי, נפתחה הדרך שוב בחסדי שמים בשנת תש"ן, ושנה אחר כך נפל שלטון הרשע הסובייטי. מאז, מספר הנוסעים עולה מידי שנה וחסידי ברסלב נוסעים לראש השנה להתפלל יחדיו באחד מן המנינים הגדולים ביותר בעולם, ורואים בעיניהם את קיום הבטחתו של רבי נחמן: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" (חיי מוהר"ן מ"ו). ידוע ומפורסם כיום ש"הקיבוץ" באומן הוא גם אחד מהגורמים העוצמתיים ביותר לקירוב אלפי רחוקים (וקרובים) ליהדות ומצוותיה.

חשוב לציין, כי איש מבין אותם רבבות אינו עוזב את הבית כדי לטייל בחו"ל. כולם נוסעים רק כדי לקיים את רצון הצדיק המפורש, ולהתקרב יותר אל בוראם ואל תכליתם. "וזהו בחינת מה שנוסעין והולכין על קברי צדיקים, בפרט קודם ראש השנה, כי במקום ששוכב הצדיק הוא בחינת ארץ ישראל ושם הוא מקומו של עולם. ועל כן שם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות" (ליקוטי הלכות שלוחין ד' י"ג) "כי בראש השנה צריכין להיכלל בראש, ועל שם זה נקרא "ראש השנה", ועל כן צריכין לבוא לצדיק, שהוא בחינת הראש בחינת הראש בית האמיתי, על כן צריכין לנסוע ולילך דווקא אליו" (ליקוטי הלכות ריבית ה' י"ז).

בדרך הטבע מובן, שתמיד נותרים מוקדי תפילה ברסלביים גם בארץ ישראל. רובם מונים מתפללים שלא עלה בידם להגיע לאומן מסיבה זו או אחרת, אך בוודאי לא מתוך שיטה "שלא צריך לנסוע".

קדושת ארץ ישראל ומעלת ישיבתה הינן יסוד מוסד ועיקרי במשנתו של רבי נחמן מברסלב, והמפורסמות אינן צריכות ראיה. כל מי שאכן מבקר במקומות הקדושים בארץ ישראל, מהכותל המערבי ועד מירון וכל קברי התנאים הקדושים, יודע שחסידי ברסלב הינם מקימי הכוללים הקבועים במקומות אלו, ומגדולי מבקריהם ושומריהם במשך כל ימות השנה. כל דורש אמת יודע שדווקא הם אינם צריכים שיטיפו להם מוסר בענין קדושת הארץ וחיבתה.

אין דבר טבעי ואמוני יותר עבורנו מאשר היצמדות לדבריו ועצותיו של "הגאון הקדוש המיוחד בהגיונותיו הנערצים, מוהר"ן מברסלב" (לשונו של הרב קוק זצ"ל), והוא מורה דרכנו ונתיבותינו. את עצותיו והדרכותיו אנו מקיימים גם אם אין ביכולתנו והשגותינו להבין אותן עד עומקן. אנו מאמינים בדבריו באמונת חכמים וצדיקים, והרוצה להצטרף אלינו יזכה (מלבד הבטחותיו הנעלות של רבי נחמן) לתפילה והתעלות רוחנית שלא חווה מעודו ומובטח לו שלא יתחרט על כך. הרוצה לחלוק על רבי נחמן ושיטתו גם הוא כבודו במקומו מונח, אם הוא סבור שהוא במדריגת בר פלוגתא שלו.

גם ההכרזה ש"עד עצם היום הזה רבי נחמן נחשב כדעת יחיד, לא רק בקרב ענקי ישראל, אלא אף בתוך תנועת החסידות עצמה", היא הכרזה מתמיהה עד מאד. וכל המעוניין להיווכח במוזרותה, מוזמן לעיין בספר "שבחו של צדיק", שמכיל מאות ציטוטים מפורשים של גדולי ישראל מכל החוגים ומכל התקופות, המדברים בשבח רבי נחמן ותורתו.

אלפים בני הציבור הדתי-לאומי הינם בין לומדי תורת רבי נחמן והנוסעים לאומן. אין זה פלא, בעקבות עדותו של הרב נריה זצ"ל בספריו השונים על יחסו המיוחד של הרב קוק זצ"ל לחסידות ברסלב ולגדולתו ומעלתו של רבי נחמן. מחשובי מורי דרכו של הציבור הזה בימינו יונקים מתורת ברסלב, ואיתם תלמידיהם בכל הישיבות והאולפנות.

המעונין לדעת את דעתו ההלכתית של הרב קוק זצ"ל על נסיעה לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים יעיין נא בשו"ת משפט כהן (עמ' שנ"ב) ויראה שאין שם זכר לכך ש"אין היתר" לנסיעה כזו, כפי שנכתב במאמר הנדון. בתשובות קצרות שונות נוטים לצטט רק חלקים מדברי הרב שם, וכדאי ומומלץ לכל אחד לעיין בדבריו במקור. הרב קוק נוטה לחלוק על רבה של חברון, בעל ה"שדי חמד" שכתב שיש בזה מצוה, וכותב שלדעתו אם מצוה אין כאן, תועלת רוחנית בודאי יש כאן. נוסף לכך, הרב קוק כותב שם שאם יוצא להתפלל על קברי רבותיו שהוא לומד את תורתם ונשען עליה, אולי במקרה כזה ניתן לומר שיש בזה מצוה יותר גדולה ולא רק תועלת רוחנית, כי מתוך קירובו אליהם יתפלל יותר בכוונה, עיין שם. מלבד זאת, יש לדעת שהרב קוק עצמו סובר  שמותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל לכל מטרה (חוץ מכהנים בתנאים מסוימים), וראה עוד במאמרו של הרב יהודה הלוי עמיחי שנדפס ב'אמונת עתיך' 24 (נמצא באתר "דעת").

השאלה אם יש גדר של "מצוה" להשתטח על קברי צדיקים נתונה במחלוקת בין גדולי הדורות ולא נכניס את ראשנו בין ההרים הגדולים. אמנם פשוט וברור שרובם ככולם של גדולי הדורות סוברים שיש בזה תועלת רוחנית עליונה, והתפילה שם מקובלת יותר, כפי שנפסק להלכה בשו"ע או"ח תקפ"א, ועיין שם במשנה ברורה. למיטב ידיעתנו אין אפילו פוסק אחד בזמננו שנדרש לסוגיה שפסק להלכה שאסור לצאת לחו"ל למטרה זו, ויהודים מכל עדות ישראל, חסידים ומתנגדים, ספרדים ואשכנזים, נוסעים באופן קבוע בנסיעות כאלה לכל רחבי תבל.

נסיעות לטיולים מאורגנים לחו"ל ואפילו להודו וארצות המזרח פשתה בזמננו גם בין יהודים שומרי תורה ומצוות (וביניהם אולי גם משומעי ליקחו של הרב אבינר). נראה לעניות דעתנו שיש "מלחמות מצוה" יותר חשובות מאשר להרעיש בהתנגדות על הנסיעה לאומן, שכל כולה תפילה ועבודת השם מעומק הלב, באחדות מופלאה ונדירה של יהודים מכל גווני הקשת. לא ראינו ולא שמענו התנגדות כזו לנסיעות התדירות של אלפי יהודים לקברי צדיקים במרוקו, במצרים, בפולין או בוילנא (וגם לא לעזיבה המונית של חסידים מכל הסוגים את בתיהם בימי החג כדי לשהות במחיצת רבותיהם). אם קנאת קדושת ארץ ישראל כאן, הרי ענינו למעלה את תשובתנו. אם קנאת התפשטות תורת ברסלב כאן, במי יוצאים להילחם? במי שכל עניינו הוא רק לקרב רבבות בני ישראל לאביהם שבשמיים ולעבודתו באמת?

את מאמרו חותם הרב אבינר בציטוטים נרחבים מחוברת קטנה, המציגה דעה שולית ולא מייצגת של קומץ זעיר הסובר שלא לנסוע לאומן לימי ראש השנה. כלל חסידי ברסלב נוסעים לאומן לימי ראש השנה, על כל רבניהם ותלמידי חכמים שבהם. וכל בר דעת מבין שיש להם לכך יסודות ומקורות נאמנים לכך. הצגת הדברים כ"חסידי ברסלב עצמם סוברים", אינה אלא טעות בוטה, במקרה הטוב. וכבר הובאו דבריו המפורשים של רבינו ותלמידו המובהק רבי נתן, שבעיני כל חסיד ברסלב הם מחייבים יותר מכל סברא זו או אחרת על פלוני שנסע או לא נסע.

לפני מאה ושלושים שנה כתב אחד מגדולי רבני ברסלב ומחברם של רבים מספריה החשובים, הרב נחמן גולדשטיין, אב"ד של העיר טשעהרין:

"ומי שמסתכל על זה בעין האמת ומתבונן בגודל כח וזכות הצדיק שזכה וזיכה את הרבים בחייו כל כך, עד שגם עכשיו זה שנים רבות אחר פטירתו ז"ל עומד ומשמש במרום ומזכה את הרבים כל כך בספריו הקדושים ובקברו הקדוש, וזה מה שנראה גם לעיני בשר הגשמיים, מלבד מה שעוסק ברוחניות בתיקון נפשות ישראל, להחזירם בתשובה ולקרבם להשם יתברך, וביותר נראה זכות ההתפארות הזאת בראש השנה בזמן הקיבוץ הגדול. ומי שיש לו עיניים לראות הוא מתפלא מאד בכל שנה ושנה בעת וזמן הקיבוץ. כי מי פועל ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה ה' עליהם יחיו וכו'? וגם בעזרת השם בכל שנה נתוספין נפשות חדשות אל כלל הקיבוץ, ורואין בחוש ממש הפעולה הטובה שיש לכל אחד מאנשי הקיבוץ בכל השנה על ידי זה ברוחניות.

והחולקים רואים את כל זה ותמהים ושואלים וכו' על ענין הקיבוץ הזה בכל שנה ושנה ביגיעות וטרחות גדולות כל כך, ומה אתם רואים ומה אתם שומעים וכו', ואי אפשר להשיב להם שום תשובה ניצחת כלל. כי ענין זה הוא רק כל חד כפום מה דמשער בלביה [כל אחד כפי מה שמרגיש בליבו] יודע ומרגיש גודל קדושת הענין הזה, וגודל הפעולה הקדושה והתועלת הגדול שמגיע על ידי זה לכל אחד מהקיבוץ הזה".

שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל באשר הם.

ארז משה דורון

למאמר תגובה נוסף על דברי הרב אבינר – לחצו כאן

למאמרים נוספים בענין אומן ראש השנה – לחצו כאן