"על ידי שהאדם כשהוא במדרגה התחתונה מאד, ואף על פי כן הוא מחזק עצמו ומאמין שגם שם יש לו תקוה עדיין, כי גם שם נמצא השם יתברך… אזי ממשיך על עצמו הקדושה משם הקדוש הוי"ה במילוי ס"ג, שהוא מחיה את כל הנסוגים אחור מקדושתו להחזיקם לבל יפלו לגמרי, חס ושלום…

"וכן כשאדם זוכה לבוא לאיזו מדרגה בקדושה העליונה, ואף על פי כן אינו עומד שם, והוא מתחזק ומתגבר לעלות יותר ויותר – אזי ממשיך הקדושה על עצמו משם הקדוש אהי"ה במילוי קס"א… כי האדם כפי תנועותיו וכפי התחזקותו בעבודתו יתברך, כן גורם לייחד השמות למעלה, וממשיך על עצמו הקדושה משם".

(ליקוטי מוהר"ן, ו)

תחום מיוחד בעבודת הצדיקים הוא עשיית "ייחודים". בכתבי האר"י הקדוש מוקדשים לכך מאמרים רבים, בהם הוא מלמד כיצד ייחד האדם במחשבתו ייחודים קדושים, כשהוא מדגיש שדבר זה, אף חשוב וגדול יותר מעסק התורה.

וכפי שמספר רבי חיים וויטאל תלמידו של האר"י הקדוש:

"יום אחד הייתי לפניו, ונתעכבתי חודש ימים שלא עשיתי שום ייחוד מן הייחודים שסידר לי, והכיר בפרצופי, ואמר לי: 'אם תעזבני יום – יומיים אעזבך, ואתה גורם בזה נזק גדול, שתגרום שיתפרשו ממך הנשמות שרוצות להידבק בך'. ונתתי לו טענה, שלא הייתי רוצה אלא לעסוק בתורה באותו זמן, ובפרט שלא היו באים כפי הראוי אותם הנשמות בגלוי. והשיב לי, שעם כל זה לא אמנע מלעשות הייחודים ההם בכל יום, כי הוא גדול מעסק התורה, כי הוא מייחד העולמות העליונים, והוא עסק התורה וייחוד הכל יחד" (שער הגלגולים, הקדמה לח).

הייחודים גורמים לחבר את העולם הזה עם עולמות עליונים, ולדברי מוהרנ"ת מוטל על כל אחד ואחד לעסוק בכך; "כי לכך נוצרתי, לייחד ולחבר כל העולמות וכל השמות הקדושים בייחודא שלים, באופן שיתגלה ויתפשט ויאיר ייחודך ואחדותך לכל באי עולם, וידעו כולם אותך למקטנם ועד גדולם" (ליקוטי תפילות ח"ב, נ).

נושא הייחודים מבואר פעמים רבות בליקוטי הלכות. גם רבינו הקדוש דיבר כמה וכמה פעמים מעניין הייחודים, ואף התבטא פעם: "אפילו צדיקים גדולים מאד שהולכים כבר רק בייחודים – אני יכול להראות להם… דרך בייחודים" (חיי מוהר"ן, קמח).

* * *

מאידך מדגיש מוהרנ"ת, שרבינו לא ציווה לכוון בתפילה ובמצוות כוונות וייחודים, וגם אם היה נותן "תיקונים לכל אחד ואחד כפי שורש נשמתו – כל הדברים שציווה, לא היה ענייני סודות, לכוון כוונות וייחודים; רק כל ההנהגות שציווה למקורביו היו ענייני עובדות" (שיחות הר"ן, קפה), כמו תעניות או לימודים מסוימים.

הסיבה לכך שרבינו הקדוש לא ציווה לאנשיו לכוון כוונות, היא מפני שהתפקיד שלנו הוא לגרום לכל הייחודים להתרחש על ידי התחזקות פשוטה בעבודת השם, "כי האדם כפי תנועותיו וכפי התחזקותו בעבודתו יתברך, כן גורם לייחד השמות למעלה, וממשיך על עצמו הקדושה משם".

כך למשל בחודש אלול שעל פי האר"י יש לכוון בו שם ס"ג בניקוד חיריק, ושם קס"א בניקוד סגול – אין רבינו הקדוש פוטר אותנו מכך, אלא מראה לנו כיצד יכול כל יהודי, אף הפשוט ביותר, לגרום בפועל לאותם ייחודים, על ידי התחזקות והתעוררות פשוטה בעבודת ה'.

מעתה כדאי שנדע, שכאשר אנו מתחזקים או מתעוררים בעבודת ה', אין זו רק התחזקות בעלמא, אלא מדובר כאן בייחודים נשגבים שמתרחשים בעולמות העליונים שהם זהים לייחודים שמייחדים המקובלים.