המשל הטוב ביותר לנושא דלהלן אלו החיים.

מי איננו מוטרד מספיקות? מי אינו נתקל בהן?! ספקות ובלבולים הם המונעים העיקריים לכל התקדמות, צמיחה, והתפתחות. היכן פוגשים בהם? בכל מקום בו נדרשת קבלת החלטה, והמקומות הללו רבים הם.

על כל צעד ושעל נדרש אדם להחליט, החלטות קטנות וגדולות, משמעותיות יותר ופחות. במקום בו מתקשים לקבל החלטה, שם מתנחלים הבלבול, התהייה והתעייה. מבלי יכולת להחליט אנו דומים לאיש הניצב בפרשת דרכים, פונה לימין מביט לשמאל ומתלבט: במה אבחר? תאמר ימין – מדוע לא שמאל? תציע שמאל – מדוע לא ימין?

* * *

אנו מחפשים בעצם את משקל הדעת – היכולת להניח על מאזני הדעת את הצדדים, לשקול במשקל אמת ולהכריע. מה עושה אדם מסופק? פונה להיוועץ בחכמים. מה יש בחכם? שיקול דעת. הוא יברר עבורך את הצדדים, יצביע לכיוון הרצוי ויחלץ אותך מייסורי הספק.

לפעולה שכזו קוראים נשיאת ראש. ההכרעה היא החלטה, והחלטה נכונה היא קמיע להצלחה. אנו זקוקים אם כן שיקיימו בנו 'כי תשא את ראש', הרימו לנו את הראש.

לא בכל מקום ועניין מישהו זולתנו ישא את ראשינו, בכל אחד בינו לבין עצמו יש די ספקות ותהיות בהן רק הוא לבדו יוכל להחליט. הננו נדרשים אם כן לבנות בתוכנו שיקול דעת, אין אדם מסוגל לעשות צעד קט ללא החלטה. וכי יעלה על הדעת לצאת למסע ולחדול לאחר כמה פסיעות, ושוב לבחור שביל חדש, לפסוע, להתחרט ולבחור שוב בנתיב אחר? וכי יעלה על הדעת לצאת כך אל מסע חיינו: לשמוע דיבור, להתחזק, להחליט, ולהיכנע רגע לאחר מתוך ספק – 'אולי לא'? זהו מתכון לחידלון. אנשים מצליחים הם אלו הבוחרים, מחליטים וצועדים קדימה. היכן רוכשים יכולת שכזו?

שני צדדים למטבע

פרשת השבוע (כי תשא) הפותחת בנשיאת ראש, עוסקת במצוות מחצית השקל. השקל הוא הסיפור שלנו: שני צדדים למטבע, צד לכאן וצד לשם, אנחנו באמצע. חצויים בין הצדדים וממילא חלושים ובלתי מסוגלים. התשובה מצויה במחציתו של המטבע.

זאת יש לדעת. תמיד ובכל מצב שתי אפשרויות לפנינו. האפשרויות כמעט זהות, כמעט – מפני שההבדל האמיתי ביניהם הוא כמו בין שמים לארץ. אפשר לצאת להתפרנס כדי להשיג כסף או על מנת לחיות; וגישה שכזו עלולה להוביל גם לדף הגמרא: ללמוד כדי להצליח; לעבוד על מידות כדי להיות מושלם; זוהי תפיסה אנושית מורגלת ושגורה. שאיפתך להצליח – ממילא אתה המחליט, על צווארך ייפול דבר לטוב או למוטב. אם כך הם פני הדברים הלא הספק מטלטל ללא הרף בין הצלחה לכישלון, על פי מה תוכרע ההחלטה?

ויתכן מעט אחרת: אתה ניגש ללמוד. יוצא לפרנס. אך שאיפתך לעשות רצון השם, תו לא. בעיניך המצב ברור – עבד השם אנוכי. המציאות נבראה עבור עבודתי. את האפשרויות כולן בורא רק השי"ת לבדו. הוא היוצר, הוא העושה, הוא הפועל. ואני? אמת אני מצּווֶה להיות בוחר, להחליט, להכריע. ספקות, בלבולים? וכי מדוע?! נכון, לפניי שני צדדים, אך הם אינם מבלבלים או מביכים. אינני מצּווֶה להביא אלא צד אחד, מחצית השקל. צידו האחד של המטבע. בפניי אין אף פעם יותר מאפשרות אחת – האפשרות לעשות רצון השם. באיזו דרך אבחר? אין זה משנה, באיזו שאבחר אראה שיימצא בה רצון השם.

כך רוכשים יכולת להפעיל שיקול דעת. צעד ראשון, חדל מספקותיך. זכור נא, אין בעולם יותר מאפשרות אחת. מבלעדיו יתברך אף אחד אינו מסוגל לעשות מאומה, רק הוא נמצא בכל דבר, גם בכל ספק. אין בעולמינו אלא אפשרות למלאות רצונו. ממילא אם למלא רצון היחיד והמיוחד כוונתנו – כל החלטה שנקבל (בגבולות הטוב והישר) תכוון את צעדינו אל התכלית וההצלחה, אל רצון השם. ובשעה שאדם בוחר נכון – ומצליח, אין לך סגולה טובה מזו לחיזוק היכולת להחליט. הצלחת? בחירותיך יהיו קלות ובהירות יותר.

הכל בהשגחה

העולם רגילים לומר 'אלעס איז באשערט' – הכל מההשגחה העליונה. כולם אומרים, אלא שיש מגיעים למסקנה הזו לאחר מסע תלאות מפרך. משום שבסופו של כל מסע והשתדלות, ולאחר אלף אלפי אפשרויות, נותרת במציאות רק אפשרות אחת, כאמור – האפשרות שנקבעה ברצות השם. אפשר בהחלט לזכות ותיכף בצעד ראשון קודם כל ספק, למסור מלכתחילה את ספקותיי ותהיותיי שיהיו כל הצדדים כרצון השם. גם זו צורת החלטה.

מי שנושא את ראשינו הוא השי"ת. מול כל ספק ובלבול ניתנת לנו הברירה לתת מחצית השקל – לזכור שבחירתי היא המחצית, ומי שעושה הכל הוא רק רצון השם. אין יותר ספקות, אין מקום לייאוש וחוסר מעש, אין היסוסים והבטה מיותרת לאחור. נושאים את ראשינו רק כלפי מעלה, רק למעלה. בתוך כל המצבים המבולבלים מצוי רצון השם, לשם פנינו מועדות, למישהו יש עוד ספקות?