איך להיות תלמיד
י״א בטבת תש״ע
על אף היותו חכם מופלג בנגלה ובנסתר בטרם התקרבותו לרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, השליך רבי נתן מברסלב את כל חכמתו הקודמת והתחיל ללמוד מחדש את מהותו של כל מושג בתורה ובעבודת השם
בתחילת השבוע שחלף חל יום ההילולא ה-165 של גדול תלמידי רבינו הקדוש, רבי נתן מברסלב זכותו תגן עלינו.
יום הילולא נתפס במושגי זמננו כיום שבו מעלים את זכרו של הצדיק ואת פעליו הברוכים, הוגים במשנתו ומספרים סיפורים נשכחים ממסכת חייו המופלאה.
לא כן ביום ההילולא של רבי נתן, יום זה אינו מציין סכום שנות העדרו מן העולם, כל שנה שחולפת איננה עושה אותו רחוק יותר מאיתנו, שכן רבי נתן פועל גדולות ונצורות לאחר מותו יותר מאשר בחייו, תורתו הבהירה והשפעתה המופלאה מוסיפה והולכת מיום ליום, מעיין ההתחזקות היוצא מבית קודשיו מפכה בעוז ומשקה במים קרים נפשות עייפות, אישו הגדולה מאירה באור יקרות לכל מבקשי אמת ואמונה. כמצביא נאמן הוא עומד ומורה דרך בטוחה לכל יוצא לקרב במלחמת היצר, ובידו הרחומה הוא חובש לבבות כאובים.
יום השנה שלו הינו אפוא יום התחלה של שנת התעלות נוספת. מי שרק מוכן להקשיב לקולו הזך, שומע את קריאת החיבה שלו החודרת כל מסך של הסתאבות; את הפנייה המתוקה שלו אל נקודת הקדושה הפנימית שטמונה בכל אחד מאתנו ואשר שום חטא ועוון אינם יכולים להאפיל עליה.
רבי נתן בעוצם השגתו – שאותה שאב מלוא חופניים מרבינו הקדוש – מגלה טפח מקדושתו הנצחית של כל אחד מאתנו; הוא מעורר בנו את האמונה באהבה האינסופית אשר הבורא אוהב אותנו, את הרצון האלוקי להיטיב עם כל אשר בשם ישראל יכונה, ויהיו מעשיו עד עתה אשר יהיו.
רבי נתן מסיר את הלוט מעל תכסיסי היצר המתלבשים בכאילו התעוררות בתשובה ואשר גורמים את ההיפך הגמור – להרגשת ייאוש ודחייה; הוא מאיר דרך ליראת שמיים מתוקה שמוסיפה חיים; הוא מלמד עצה נכונה לחזרה בתשובה מתוך שמחה אמיתית, לתפילה אמיתית ולעבודת ה' בכל מצב.
אין אלה זיכרונות השמורים ליום ההילולא; אלה הם סמי חיים שלא ניתן להתקיים בלעדיהם. ההתחדשות בדרכיו איננה אמורה להתרחש ביום מסויים, אלא בכל רגע נתון.
* * *
מעלתו של רבי נתן הייתה שהתבטל לגמרי מול רבו הקדוש, הוא היה לסמל של 'תלמיד' שכל מהותו הפכה למהות רבו.
על אף היותו חכם מופלג בנגלה ובנסתר בטרם התקרבותו לרבינו הקדוש, הוא השליך את כל חכמתו הקודמת והתחיל ללמוד מחדש את מהותו של כל מושג בתורה ובעבודת השם; את כל כוחו השקיע בעמל זה – איך לקבל את דברי רבו הקדוש בתמימות, בשלימות, כמו שהם.
לנגד עיניו עמדה תמיד אזהרת רבינו הקדוש, ש"העיקר והיסוד שהכל תלוי בו" הוא, לקבל את דברי הצדיק בתמימות גמורה, תוך סילוק מוחלט של כל החכמה העצמית (ליקוטי מוהר"ן ח"א קכג) וביסוד החשוב הזה השקיע את כל כוחו.
זו הייתה דאגתו התמידית של רבי נתן עד נשימתו האחרונה; וכך מסופר ברטט בפי תלמידיו, כי בעת ששכב על ערש דוי לפני הסתלקותו, שמעוהו מתאנח, אחר פנה לנוכחים: "מה אתם חושבים שאני מתאנח על שמיעטתי בלימוד התורה במשך ימי חיי? או שמא לא התפללתי כדבעי? לא על כך אני מצטער, שהרי ניצלתי את הזמן ככל יכולתי ללימוד ולתפילה. נאנח אני בגלל הספק המנקר בי, אם יצאתי ידי חובת התמימות של רבינו"
התמימות הינה הכלי היחידי לקבלת דברי הצדיק באמת. כאשר נכשלת, והצדיק מגלה לך שה' איתך ואוהב אותך, או כאשר אינך חש בחשיבות עבודתך הרוחנית המזערית, והצדיק מגלה לך שכל תנועה שאתה עושה כדי להתקרב לה' פועלת פעולות עצומות בשמיים – אינך יכול לקבל את הדברים אלא רק כשאתה משליך את התחכמויותיך, בוחר במידת התמימות, מתבטל מול דברי הרופא הגדול ומקבל את הדברים בדיוק כמו שהם.
רק כך פועלים הדברים כפי שהם צריכים לפעול!
זו הייתה צוואת חייו של רבי נתן, ועל פיה יכולים גם אנו להוות כלים ראויים לקבלת אורו המופלא של התלמיד הגדול.
