איך אוכלים את זה?
ו׳ בתמוז תשע״ט
כשם שהגוף מקבל את מזונו בעת האכילה, כך גם הנשמה מקבלת את מזונה בעת האכילה. אך בעוד שהגוף ניזון מהחלק החומרי של המאכל – הנשמה ניזונה מ'ריחו' של המאכל, כמו שאמרו חז"ל: "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר זה הריח".
"יש מזונא דנשמתא [=מזון של הנשמה] ומזונא דגופא [=מזון של הגוף]… עיקר יניקת הנשמה הוא מהריח, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר זה הריח'… על ידי מזונא דגופא, דהיינו על ידי אכילה ושתיה, נחלש… יראת שמים, שהיא בחינת 'ריח' כמו שכתוב 'והריחו ביראת ה" שהוא מזונא דנשמתא; והתיקון לזה – על ידי בחינת 'קול'… בבחינת 'את קולך שמעתי בגן ואירא' "
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב ח, א)
יש דבר שמטריד רבים מהשואפים להתעלות בעבודת השם: האכילה.
יש אולי מי שיתמהו, מה הבעיה באכילה? דואגים שהאוכל יהיה כשר, מברכים, אוכלים – וזהו.
אבל מי שמתאמץ לקדש את עצמו, לשעבד את הגוף לנשמה, מרגיש לפעמים שהארוחות שהוא אוכל במשך היום סותרות את מאמציו הרוחניים.
נכון, מוכרחים לאכול; וכשאוכלים כדי שיהיה כוח לעבוד את ה' – זוהי אפילו מצווה. אבל התחושה הנלווית בדרך-כלל לאכילה היא ש"לוקחים חופשה" מהשאיפות הרוחניות ומתעסקים במילוי צרכי הגוף.
שכן קשה להרגיש איך הארוחות – שאומנם חיוניות לגוף – משתלבות בסולם העלייה הרוחני של האדם, קשה כל-כך עד שהיו יהודים שהעדיפו להתנזר ככל האפשר מאכילה והרבו בצומות.
אבל צומות, אנו יודעים, איננה הדרך הרצויה. כבר אמרו חז"ל (תענית יא ע"ב) שתלמיד חכם אסור לו להתענות, שכן הדבר בא על חשבון התורה ועבודת השם שלו.
בכן, מה עושים? מהי הדרך הרצויה באכילה, כך שתהווה גם היא נדבך נוסף בהתעלות הרוחנית שלנו?
את התשובה אנו מוצאים בדברי רבינו הקדוש:
יש 'מזונא דגופא' ויש 'מזונא דנשמתא' וכשם שהגוף זקוק לאספקה מתמדת של מזון לשם המשך קיומו ותפקודו, כך גם הנשמה זקוקה למזון רוחני להמשך קיומה ותפקודה.
יתירה מזו, כשם שהגוף מקבל את מזונו בעת האכילה, כך גם הנשמה מקבלת את מזונה בעת האכילה. אך בעוד שהגוף ניזון מהחלק החומרי של המאכל – הנשמה ניזונה מ'ריחו' של המאכל, כמו שאמרו חז"ל (ברכות מג ע"ב): "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר זה הריח".
מהו הריח הזה שמשמש מזון לנשמה?
יראת שמיים היא בבחינת ריח, אומר רבינו, בבחינת הנאמר (בישעיה יא, ג) על משיח: 'והריחו ביראת ה'".
אתם בוודאי תמהים: מה הקשר בין ריח לבין יראת שמים?
ובכן, ריחו של המאכל הוא זה שמסגיר את פנימיותו. המאכל עשוי להיראות יפה ומעורר חשק – ורק ריחו הבאוש מעיד על הקלקול שפשה בו. גם בלשון בני-אדם, כשרוצים להביע חשד אודות המתרחש מתחת לפני השטח, אומרים: "העסק מריח לא טוב"…
פנימיותו של המאכל היא דבר ה', כמו שכתוב: "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". ה' הוא זה שגזר שבעל חיים יזדקק למזון, הוא שגזר שהמזון ישביע אותו, בקיצור, הוא ה'ריח'-הפנימיות של המאכל. כלומר, אפשר לשאוב יראת שמיים עצומה מהמאכל שאוכלים – באם מתבוננים בגדולתו של הבורא שהטביע את הצורך במאכל כך שאי אפשר בלעדיו, ומאידך גיסא ברא גם את מקורות המזון לספק את הצורך הזה, ודואג ומפרנס לכל חי, מקרני ראמים ועד ביצי כינים, וגם נתן לי אישית את המאכל הזה שמשביע ומזין אותי ונותן לי כוח להתקיים – והכול בחן בחסד וברחמים.
אם מתבוננים ב'ריח' הזה של המאכל, דהיינו בפנימיותו, אפשר לשאוב מכך יראת שמים שזהו המזון הרוחני אשר לו זקוקה הנשמה.
וכך נאמר ב'ליקוטי מוהר"ן' (ח"ב ע"ז), "שהיראה נגשת ובאה אל האדם דווקא בעת האכילה"!
* * *
אבל כמובן זה לא פשוט. כדי לראות באכילה 'מזונא דנשמתא', הדגמה חיה של גדולת ה' והשגחתו הפרטית, דרושה התבוננות ועבודה עצמית.
לכן, האדם שמטבעו נוטה לשטחיות ולחיים קלים, רואה בדרך-כלל את האכילה כ'מזונא דגופא', כסיפוק צרכי הגוף ותו לא, ומקדיש מעט מאוד מחשבה, אם בכלל, לשאלה "מי נתן לי את האוכל ולשם מה".
כיצד אפוא מגבירים את המזונא דנשמתא על המזונא דגופא? כיצד זוכים לשים את עיקר הדגש על הפן הרוחני של האכילה?
העצה לכך היא 'קול' – הדיבורים הקדושים, שהם הם המגדלים ומחזקים את היראה, שהיא מזונא דנשמתא, כמו שכתוב: "את קולך שמעתי בגן ואירא" (בראשית ג, י).
השתדל לברך את הברכות במתינות ובכוונה, לדבר בסעודה דיבורים של תורה ואמונה – וכך תחזק את היראה, את מזון הנשמה, עד שתוכל להתבונן בחסדיו יתברך, שהוא מכין מזון לכל בריותיו, ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו מזון.
כך יהוו הארוחות שאתה סועד בכל יום, חלק בלתי נפרד מההתעלות הרוחנית שלך.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.