איגרת נפלאה
י״ח בטבת תשע״ז
מהרב החסיד המופלא רבי יצחק שטרינהארץ זצ"ל בן מוהרנ"ת זי"ע ששלח לבניו מארץ ישראל
"מה אוכל לשער לכם גודל יקרת הדבר הזה. זאת חתונה יפה שראוי לנסוע מארבע פינות העולם לראותה ואת גודל תוקף האמונה קדושה שיש לכל אחינו בני ישראל, שיחיו, בזה"
ברוך השם, יום ו', ערב-שבת-קודש.
אתמול לפנות ערב, תהלה לאל, באתי מהלולא קדישא. בניי שיחיו! מה אוכל לשער לכם גודל יקרת הדבר הזה. אברך בכל לבי להשם יתברך, אשר עד כה עזרני. עס איז א פיינע חתונה, מען מעג פאהרין מארבע פינות העולם לראות הענין הזה [= זאת חתונה יפה, ראוי לנסוע מארבע פינות וכו'] וגודל תוקף האמונה קדושה שיש לכל אחינו בני ישראל, שיחיו, בזה. באים אנשים מקצה ארצות, וגם מטשערקעסיע היה כמה אנשים מכובדים, ומפזרים הון רב, ואינם בוכים כלל, רק שמחים כל הלילה, ותיכף בבוקר נוסעים לדרכם. וגודל המניעות שהיה היום פה על ענין הנסיעה הזה – לא היה כזאת מעולם, כי ירד הגשם שני ימים רצופים – יום ד' ויום ה', וכל תושבי הארץ הזאת פה אינם בזכרם שיהיה בעת הזה גשמים כאלו. וכל אנשי העיר הזאת לא נסעו עד יום ל"ג בעומר בבוקר, כי על הלילה לא היה באפשרי לבוא לשם, כי החצר הוא רק בחזקת הספרדים, וכל הבתים שיש בשם מושכרים להספרדים, שבאים מארצות אחרים משנה לשנה גבירים מפורסמים, והמדרש מלא מספרדים מפה אל פה. רק בכל שנה, כאשר החמה זורחת, כל אנשי צפת עומדים החוצה על הגגות ובתוך החצר ועושים לעצמם סוכות ארעי, וכהיום זאת הנ"ל בלתי אפשרי לסיבת הגשמים באין מעצור, ועשו פה הדלקה גדולה. ההדלקה פה היה אצל בית הכנסת של כבוד האר"י, זכר צדיק וקדוש לברכה, בשמחה רבה, וההדלקה נראית עד מירון. ותהלה לאל, רקדנו הרבה בתוך שטף הגשם, ואחר כך בבית הכנסת, והכל באהבה ובחיבה.
אך ביום ל"ג בעומר בבוקר השכם בתוך השטף גשם התחילו אנשי פה לנסוע לשם. מה אומר לכם, לא האמנתי כי יסופר לי, אם לא ראיתי בעיני, נסעו אנשים ונשים וטף, גם יונקי שדים, והגשם שטף אותם, וכל הדרך היה מלא שמחה לגודל חביבות הדבר הזה. וטרם באו לשם, כבר נסעו קצת ספרדים, והיה מקום ליכנס לתוך המדרש. ומקודם אמר כל אחד מה שבלבו, ושפכו הרבה דמעות מקירות לבם, ואחר כך, בעזרת השם יתברך, גדלה השמחה עד לשמים והיה קלינעט ופאק (=קלרינט ותוף), בפיהם מזמרים ניגונים נפלאים, והילדים מתגלחים, שקורין פה "חאלאקין". והענין הזה הוא דבר נפלא, כי יש להם שירים לזה ומרקדים עם הילדים בתנועות נפלאים, ממש כלתה נפשי בנועם הדבר הזה. והילדים דפה המה חכמים נפלאים, לא נראה כזאת. הכלל – עס איז א ענין נפלא, [= זה ענין נפלא] מעשי רבי שמעון.
ואנכי, תהלה לאל, זכיתי לעמוד אצל הציון ממש ואמרתי התפלה הקדושה שלנו, שנתייסדה על תוקף קדושתו, ונשאתי עיני למרום ונתתי שבח והודיה לפניו יתברך, אשר איש כערכי יזכה לעמוד ביום הזה על ציון שלו הקדוש, ופרשתי שיחי מקירות לבי, וזכרתי כל הנפשות הנרשמים אצלי. ואחר כך רקדתי, ברוך השם, הרבה, בשמחת לבבי, עד שמתוך הרקידה ישבתי עצמי על החמור לחזרה. וגם זוגתי, תחיה, היתה עמי, ותהלה לאל, באנו לביתי לשלום בלי שום מכשול, רק עייף ויגע. ה' יחזק את כוחנו, אשר נזכה לבוא לעיר הקודש, ירושלים, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן סלה, כאשר עם לבבנו. ותהלה לאל, היום שכרנו חמורים לשם לנסוע, אם ירצה השם, ביום ב' הבא עלינו לטובה. יהי רצון, שיהיה בשעה מוצלחת, שיהיה הנסיעה כסדר, ונזכה לבוא לשם בלי שום צער הדרך חלילה, ויתחזק כוחנו לעשות פעולתנו בשם כאשר עם לבבנו, ונזכה לבוא לביתי לשלום גם כן בלי שום צער הדרך חלילה, רק הכל בשלום ושלוה לטוב לנו כל הימים. אמן, כן יהי רצון.
ויותר מזה לבי מלא מלים בזה, אך אי אפשר להוציא מכח אל הפועל. בניי שיחיו! אשרינו, מה טוב חלקנו, שזכינו לחסות בצל כנפיו של כבוד אדוננו, מורנו ורבנו, הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, זכר צדיק וקדוש לברכה, ותלמידו הקדוש, כבוד אדוני אבי, מורי ורבי זללה"ה, אשר הכניס לנו דעת על כל פנים למה לכסוף, והשאירו אחריהם ברכה כל האוצרות שלנו, ובפרט היסוד של קיבוץ ראש השנה. דאס איז גאר איין אנדער חידוש נפלא [=זהו לגמרי חידוש נפלא]. ובל תשכחו מה שכתוב בסיום דברי קדשו של ההתגלות הצדיק הרבי שמעון בן יוחאי "וכו'", תשימו לב לזה התיבה: "וכו'", ותבינו קצת דברי הנ"ל, ודי למבין. יהי ה' עמנו מעתה ולנצח להיות בגורלנו עד עולם. אמן, כן יהי רצון.
נפלאתי קצת, שאין לי שום תיבה אחת מידידנו הרב צבי מ"ז, אך מסתמא הכל מאת ה', ובה' בטחתי כי לא יעזבני. לעת עתה מצפה אנכי לקבל הסך ששלחתם לי, למען לא אצטרך, חס ושלום, ללוות על הוצאות, כי ביש לפני הדבר. ולעת עתה מוכרח אנכי להכין כל מכתבי, ואם אקבל, אם ירצה השם, על ידי הרץ הבא, אם ירצה השם, ביום מחר – אודיעם בנייר מיוחד בשורות שתים, כי לא יסכים הפנאי לסיבת הליכת השיירא, וגם עתה אנכי מוטרד מאד, כאשר תוכלו להבין, כי ענין הנסיעה הזאת קשה לפני כמעט יותר מאשר מחוץ לארץ לפה. ה' ברוב רחמיו יוליכני בדרך הזה לשלום, בלי שום צער הדרך כלל, ויביאני לשלום על שבת קודש, הבא עלינו לטובה, לעיר הקודש ירושלים, תבנה ותכונן במהרה בימינו, חזק בבריאותנו כראוי, ושם אזכה ליתן תיכף תודה והודיה להשם יתברך על נפלאות חסדו יתברך, אשר גומל עמי בכל עת, ועל זה בטחוני גם עתה, שימלא משאלות לבבי לטובתי ובזה אסיים ואומר שלום, ונפשי קשורה בנפשם לזכרם בכל עת לטובתנו.
דברי אביכם, המברך אתכם בכל טוב רוחני וגשמי, מצפה לשמוע בכל עת קול הצלחתכם למעלה בזה ובבא, לטוב להם.
יצחק [בן רבי נתן שטרנהרץ]
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…