אחות לנו קטנה
כ״ד בסיון תשע״ט
שאלו נא כל איש אשר רוח בו לעסוק בהפצת תורת רביה"ק כמה בודדים הם העוסקים במלאכה. מתוך כלל אנ"ש, אלפי אלפי ההולכים בתורת רביה"ק, כמה מועטים הם ששולחים לעט ידם לעורר, לחזק, להחיות נפשות עם רב, אשר עז רצונם וגדולה תשוקתם לקבל מתורת רבינו הק'. (דעה)
כמה גדולה תפוצת השפעת תורת רביה"ק בדור זה האחרון, כמה עצומה גם תפוצת ספרי רביה"ק (גם אודות לגופים והאנשים היקרים המסורים לענין הפצת ספרי רבינו, וזכו וזוכים להדפיסם בעשרות מהדורות וצורות ולמכרם במחירי עלות) וכמה צמאון יש לתורת רבינו, לילך בדרכיו ולקיים עצותיו הקדושות, כמה רצון יש לשמוע, לקבל האור הזה.
ומה נפלא מראה הנחל הנובע, המוסיף יובלים על יובליו, המתרחבים ופורצים ימה וקדמה; מה נפלא לראות את עשרות המשפיעים אשר באנ"ש, המפיצים תורתו הק' ברחבי הארץ כולה, מרווים צמאונם של ישראל במסירות נפש שאין כמותה, יום ולילה, קיץ וחורף, שלא על מנת לקבל שכר.
אולם, מצד שני, עלינו גם לשים לב לעניין הכתיבה בספריו הקדושים, שצריכה חיזוק גדול, ומעט מאוד, יחסית להיקף ולרוחב חסידות ברסלב, עושים אנו בתחום זה. כמה מעט, לשם המשל, כותבים אנו, לתרגם תורת רביה"ק, עצותיו הקדושות, תורותיו הקדושות, ספריו וספרי תלמידיו הקדושים לשפה המדוברת, להגישם בצורה שווה לכל נפש – כמה מעט עושים אנו…
אוצרות עצומים יש לנו, אוצרו הנפלא של רבינו הקדוש, שהפקידו בידינו והזהירנו תלמידו הגדול מוהרנ"ת על ענין הפצתם, "שעיקר עסקכם יהיה להדפיס הספרים, שתהיו חזקים בממון, ברצון ובטרחה", ובפרט בדור כזה כמו דורינו אנו, כאשר ה"טרייף פסול" כל כך מתגבר ומתפשט רח"ל לאלפים ולרבבות, ורק "דף אחד מספרי רבינו" יכול לנצחם, וכמה מעט כותבים יש לנו. כמה מעט כותבים אנחנו…
וכמה חשובה הכתיבה, שהרי על מאמר יוסף בריה דרבי יהושע, ששמע בעולם העליון "שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", אומר המהרש"א "יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים", וב"מחשבות חרוץ" (אות טו) אומר רבי צדוק "משחידשו בעולם הזה צריך שישאר הדברים לעולמי עד בעולם הזה גם כן על ידי הכתיבה, ועל כן הזהירו הקדמונים לכתוב כל מה שמחדש כמו שכתב בספר חסידים (סימן תק"ל) והמגיד להבית יוסף וכדומה"
שאלו נא כל איש אשר רוח בו לעסוק בהפצת תורת רביה"ק כמה בודדים הם העוסקים במלאכה. מתוך כלל אנ"ש, אלפי אלפי ההולכים בתורת רביה"ק, כמה מועטים הם ששולחים לעט ידם לעורר, לחזק, להחיות נפשות עם רב, אשר עז רצונם וגדולה תשוקתם לקבל מתורת רבינו הק'.
על הפסוק "אחות לנו קטנה" וכו' מפרשים ש"תהיה עדת צדיקים מועטת, ואותם המעטים אינם מלמדים דעת את העם ובלתי מוחים להשיב מעון בהיות ההמון כולו עוסק בחיי שעה".
והלא זה צריך להיות עסקינו, שלא נהיה אילנות יבשים, אלא נהיה אילנות העושים פרי, כמו שהורה רביה"ק למוהרנ"ת, עד שתמלא תבל דעה, ויפוצו מעיינותיו ז"ל על פני תבל כולה.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…