אור האמת
ג׳ באב תשע״ט
כל עוד אנו יכולים להודות להלל ולשבח להשם גם בתוך תוקף הניסיון והעלטה הרוחנית בכוח האמונה בלבד או אז נזכה להודות להלל ולשבח על הישועה השלמה, כי כל עוד אחוז אור האמת בטהרתו של האור הגנוז לעולם לא יארע לו כל רע, אף שקר לעולם לא יוכל לו ואף יזכה לראות בעליונותו של האור על החושך (חנוכה)
נר חנוכה – אור האמת
אורו של נר חנוכה אומר רבי נתן הוא בבחינת אור האמת. כאשר אנחנו מדליקים נר קטנטן כאן בעולם הזה בתוך שלהבתו התמימה והשקטה מאיר במלוא תפארתו חותמו של השם – חותם אמת.
אומר רבי נתן כי נר חנוכה הוא כנגד שמונה פעמים שאנו מכריזים "אמת" מיד לאחר קריאת שמע של שחרית – "אני השם אלוקיכם אמת… השם אלוקיכם אמת… אמת אלוקי עולם מלכנו… אמת ואמונה חוק ולא יעבור… אמת שאתה הוא השם אלוקינו… אמת אשרי איש שישמע למצוותך… אמת אתה הוא אדון לעמך… אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון…"
בכוח האמת טמונה היכולת לברר את חשכת השקר. בעוד השקר מעוות את בהירות הדרך הנכונה אשר עליה נצעד על מנת להתקרב להשם אור האמת ממוסס את תעתועיו ומאיר את מציאות השם הבלתי מעורערת ככתוב מיד לאחר קריאת שמע – " … אמת אתה הוא אדון לעמך…"
לא לחינם אומרים חז"ל "חותמו" של השם אמת. עצם המילה חותם מעידה על כוח האמת לברר את השקר ולפרום את שקריו. חותם תמיד הפוך מהחתימה אותה הוא חותם. החותם עצמו וחתימתו על הדף הם הפוכים באופן מדויק זה מזה. כמו שאומר אברהם אבינו ללוט "אם השמאל ואיימינה ואם הימין ואשמאילה". אם השקר פונה לימין האמת פונה לשמאל ואם השקר פונה לשמאל האמת פונה לימין. בדיוק הפוכים. כך הוא כוח האמת. להפוך עצמו מן השקר ולהאיר את עיוותיו.
כך הוא נר חנוכה – מברר את חשכת היוונים ומאיר את מציאות האלוקות. דווקא מול התגברות היוונים מתעורר אור האמת ומסיט את וילון שקריהם ומגלה את האמת כי אין חן ואין יופי מבלעדי אור הבורא ודרכיו.
יון בהיפוך אותיות – נוי. אור האמת עומד בדיוק בהיפוך לשקר ומגלה את הנוי האמיתי הטמון באמונת ישראל ושקריה של מלכות יון הטוענת כי לה היופי ולה החן ובכך מתגלה חשכת ובערות העמים.
על כן אנו מדליקים נר חנוכה דווקא במקומות של שקר ומיאוס:
בחוץ ברשות הרבים ובמקום הקליפות המרמז להיפך פנימיות הנשמה. למטה מתחת לעשרה טפחים שם לא מגיעה השכינה לעולם. בחושך. ובצד שמאל (המרמז על היצר הרע) מנגד למקום המזוזה.
דווקא שם אנו מדליקים את אור האמת על מנת שתוכל לברר את השקר היוני הצווח את שקריו במחוזותיו האפלים (בחוץ למטה בחושך ובשמאל) באומרו כי יופיו של עולם החומר נפלא הוא יותר מעליבות הרוח הבלתי נראית.
דווקא בתוך עמקות החשיכה מאיר נר חנוכה את האמת המרפאה כי הפנימיות תמיד ידה על העליונה (היפך ה"למטה מעשרה טפחים") והיא זו המאירה את הנשמה (היפך הדלקת הנר בחשיכה) ומכוונת אותה לצד ימין שהוא צד הקדושה (היפך ההדלקה משמאל לפתח הבית).
ומה יותר שמח ומעורר להודות ולהלל לבורא מאשר כאשר הוא עוזר לנו לפרום את אחיזת השקר בנו עם אורה של האמת?
ונשאלת השאלה מניין לה לאמת את הכוח להיכנס אל תוך עמקות הקליפות ולצאת משם כשידה על העליונה? מה טמון בה באמת שמבטיח לה שלא תיטמע בתוך מערות החושך הסבוכות ללא פתח יציאה? הכיצד מעיזה היא להיכנס אל תוך מעמקי חדרי החושך בביטחון שלעולם לא תינזק? והרי ראינו שמלאכי עליון טהורים ומופשטים מאחיזת השקר אשר קטרגו על בריאת האדם הושלכו לעולם הזה ותעתועיו ולמרות טהרתם לא עמדו בניסיון עד שהתחברו אל בנות האדם ומהם יצאו הנפילים.
התשובה והסוד המשאיר את אור האמת בטהרתו בכל מצב נחה עוד בששת ימי בראשית בהם לוקח בורא עולם את אורו שעליו אמר "וירא את האור כי טוב" וגונז אותו לצדיקים לעתיד לבוא.
בעוד אור האמת יוצא לקרב פנים אל פנים עם קדרות תוקף החשיכה – האור הגנוז מעולם לא נפרד מהיכלי הקודש. טמון הוא תחת כנפי הקדושה טהור מעצם בריאתו ושמור בקרבה יתירה אל צור מחצבתו בורא העולמים.
אמנם נר חנוכה מאיר את אור האמת בעולם אך כוחו החסין נובע מעצם מקורו שהוא האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא השמור במכמני עולמות מצוחצחים וטהורים.
על כן שתי בחינות לו לנר החנוכה הקדוש – אור של אמת והאור הגנוז בבחינת פח השמן שלעולם לא נטמע מחד.
בנר אחד קטן חוברים שני אורות נאצלים – מנוגדים ומשלימים.
זה שמור וזה לוחם. זה גנוז וזה חודר אל תוך גבולות החושך. אחדותם היא זו שהופכת אותם ללוחמי הקדושה הבלתי מנוצחים.
כברית שבין זבולון וישכר (בזמן שיוצא זבולון להביא טרף פרנסה יושב לו ישכר ועוסק בתורה יומם וליל ושניהם יחדיו תומכים זה בזה. כל אחד בחלקו מהווים יחדיו כחומת מגן לקדושה) כך חבורים יחד האור הגנוז ואור האמת.
האור הגנוז שמעולם לא טעם טעם מלחמה וכולו קודש להשם בלי נצנוץ פירור של טומאה טמון בתוך תוכיותו של אור האמת המברר את השקר וחושף את מזימותיו וזה הוא כוחם אשר לעולם לא ינוצח.
כך אף אנו – כל עוד אנו אחוזים באמונה פשוטה מעל לכל הגיון והסבר בטובו של הבורא ובנוכחותו בחיינו גם כאשר נראה לכאורה כאילו הוא עזב אותנו – זה הוא כוחנו ותוקפנו לעמוד בכל הניסיונות ומלחמות החושך של העולם הזה.
וכן כל עוד אנו יכולים להודות להלל ולשבח להשם גם בתוך תוקף הניסיון והעלטה הרוחנית בכוח האמונה בלבד או אז נזכה להודות להלל ולשבח על הישועה השלמה.
כי כל עוד אחוז אור האמת בטהרתו של האור הגנוז לעולם לא יארע לו כל רע, אף שקר לעולם לא יוכל לו ואף יזכה לראות בעליונותו של האור על החושך.
