אוהבים אותך

י״א בניסן תשע״ט

כל מי שהיה באומן (ובעצם מי לא היה?) בראש השנה מכיר את השיר "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך!", וממילא יכול לענות לכל אותם השואלים: 'כיצד נדחקים בחצר אחת באומן, קהל המורכב מקשת כה רחבה של עדות וחוגים נוסחאות ומלבושים?' – מה השאלה? כולם רוצים תיקון!

הקדוש ברוך הוא – אנחנו אוהבים אותך!!!

כל מי שהיה באומן (ובעצם מי לא היה?) בראש השנה מבין את הכותרת!

ומי שמבין את הכותרת ומשמעותה, יכול לענות לכל אותם השואלים: 'כיצד נדחקים בחצר אחת באומן, קהל המורכב מקשת כה רחבה של עדות וחוגים נוסחאות ומלבושים?'

– מה השאלה? כולם רוצים תיקון! – עונה אני לאיש שיחי שאינו הראשון וכנראה גם לא האחרון שמציב בפני שאלה זו.

– בסדר, אבל איך אתם מסתדרים?

– הרי לא מדובר כאן בתפלה בלבד, אלא בנסיעה ארוכה, אכילה בצוותא, לינה ועוד?!

– תשמע, בברסלב הדברים האלו לא תופסים מקום – ברסלב היא דרך כלל עולמית, המקרבת את ישראל לאביהם שבשמים – מנסה אני להסביר לו.

אך כל זה עד לאותה שירת הנשמות, בת ששת המילים הפשוטות, פשוטות בתכלית; וכי מי אינו אוהב את הקדוש ברוך הוא?! מה מיוחד בשיר זה?

הוא אשר אמרנו, מי שהיה באומן מבין את הכותרת.

לא ידוע (לפחות לכותב השורות) מי חיבר את המילים, ומי הלחין אותם על המנגינה של "וטהר לבנו לעבדך באמת".

אך מי שעשה את זה, שבר שיא עולמי של הפלת מחיצות ברזל. מדי פעם פורצת השירה; פעם זה באולמות האוכל, ופעם בציון, שמענו את זה על גדות הנהר לאחר תשליך, ובשדה התעופה.

איי, איך לוקחים שוב את השעות האלו, שעות של שירה סוחפת, ידים מונפות, רגליים מתרוממות, פנים משולהבות: "הקדוש ברוך הוא! אנחנו אוהבים אותך!!!".

כך פשוט! אך למה לא מסתיימת השירה?! מדוע כל גל מגביר את הבא אחריו?! ולמה מצטרפים עוד ועוד אברכים לצד פשוטי עם – למעגלי השירה?! כולם שרים את אותם מילים, אך בכל זאת אין הקול אחיד, מדוע? וכי איך ייצא קול אחיד ממקהלה המורכבת מניב ספרדי גזעי, אמריקאי טיפוסי ואונגרי מקורי. הנה רוקד אברך משי לבוש שיראין, פיאותיו הארוכות מתעופפים בקצב הריקוד. ושלוב זרוע אליו אתה רואה בחור צעיר גלוח זקן, שמתחת לכיפתו החדשה (!) מבצבצת בלוריתו הגדולה המנסה למשוך תשומת לב אחרונה בטרם תיעלם ואיננה… ממולך ניצב חסיד ותיק, בעל בעמיו, השקוע בשירתו, ובמקביל מפזז תימני מבוגר בגלימה לבנה, כשמפיו נשמעת אותה מנגינה בהברה מקורית.

יש בה בשירה זו, נימת פיוס כלפי אבינו שבשמים, כאומר: אבא, אל תדינני כמעשי, הבט אל ליבי המלא באהבתך! ולא חסרה נימת התחינה האומרת: אבינו אהובינו, שובה אלינו!

אך אני שומע כאן הסבר, האנשים פשוט מסבירים את עצמם, על עזבם את בני ביתם בימי חג, על הוצאה כספית שלמעלה מהכוחות, על טילטולי ועינויי הדרך.

"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאוהבים חסידי ברסלב את הקדוש ברוך הוא, בוז יבוזו לו!" הן אלו הם האנשים של הצדיק, המדברים אל הקב"ה מידי יום כדבר איש אל רעהו, בכל עליה וירידה שופכים הם את ליבם לפניו, כאשר לימדם רבינו הק' הנחל נובע מקור חכמה. ובאחת יודע אני מה מביא את כל המגוון הזה לכפיפה אחת, עניין משותף לנו לכולנו, "לאהבה את ה' אלוקינו ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".

אם יכנס אדם לבנק, ימדוד את הקהל המגוון ויזרוק שאלה לחלל: מה הקשר בין כל האנשים האלו? היזכה לתשובה?! הרי כאל חסר דיעה יתייחסו אליו, "הן כולנו צריכים לכסף, וזה אשר קיבצנו לכאן!". ואם תביט לתוך חנות מזון עמוסת קונים, התתמה 'מה המשותף לכולם?' ידוע תדע כי כל אשר נשמה באפו זקוק למזון, והוא אשר מביא את הקונים לחנות.

אף אתה אל תתמה על אלפי המתקבצים בימי ראש השנה באומן, טעום טעמו את יינו של רבינו הקדוש, ואת האור הגנוז בספריו, ומרגע זה אחודים ומקושרים הם באלפי תלמידיו ההולכים בדרכו, שואפים להתעלות, במעלות העבודה, ומתחזקים בדרגא בו הם נמצאים. כי ברסלב היא חסידות של תמימות ופשיטות, אמת ואמונה, ובמושגים כאלו אין מקום להבדיל בין מוצא למוצא, עדה לעדה, קהלה לקהלה, וכמו שאנו מתפללים בראש השנה: "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support