אהבת הצדיק

ג׳ באב תשע״ט

האמונה, כאהבה, מפרנסת את עצמה. היא הדלק, היא הפתילה, והיא הלהבה כולם כאחד ובאחד. אפשר עיקרה של חסידות ברסלב הוא באמונה גדולה זו שחידשה בתוך עצם התחום של אמונת צדיקים החסידית, אמונה הנוקבת ויורדת עד השיתין שבנפש, התופסת את האדם בכל הוויתו, ואינה מרפה ממנו לעולם.

נפלאת אמונה זו המתגלית בחסידות ברסלב, באמונת הצדיק החסידי, מראשית צמיחתה עד היום.

חסידות זו לבדה שמרה אמונים לרבה, ולא בחרה באחֵר לשבת על כסאו ולרשת את כתרו כתר תורה וכתר הנהגה. הכיסא הפנוי המגולף, העומד מוגדר בבית-המדרש הברסלבי בירושלים, ושהוצא בחשאי פרקים פרקים, מאומן שבאוקראינה, מאחורי מחיצת הברזל, כמו סמל הוא לקשר אמונה זה, שעל כסאו לא ישב זר.

רבה הראשון של חסידות ברסלב הוא גם רבה האחרון, האחרון אף בתהליך הכנתו והתכוננותו של ישראל לגאולה.

נפלאת אמונה זו, לא לבד מצד עצם מציאותה ותוכנה הרעיוני, אלא עוד יותר מצד עוצם מטען הרגש שהיא משיאה בלב החסיד הברסלבי. החסיד הברסלבי דבק לא רק בתורת רבו, אלא כביכול גם בדמות הגוף שלו, כפי שהוא מציירה לעצמו.

ספרי הרב רבינו נחמן, תורות ושיחות ועצות וסיפורים, לעולם הם לחסיד הברסלבי כתורה שבעל-פה, והם מאירים ולוהטים, כובשים וסוחפים את הנפש, כיציאתם מפיו הקדוש. כביכול חש הוא, החסיד, בהבל נשימתו של רבו בהם. אותה קרינת אור דמותו שהרגישו בה בחייו מקורביו בכל נפשם ומאודם, כפי שהם מעידים על עצמם בשיחות וסיפורים שהגיעונו מהם, כאילו צרורה ושמורה בדפי ספריו הנדפסים, והיא נשפעת מתוכם על כל נפש שנפתחת לקראתם.

מכאן האהבה הגדולה והעמוקה שאמונת החסיד הברסלבי ברבו רצופה בה, אהבה הנמתחת על פני דורות, ומוחקת גבולי זמן ומקום, ומקרבת את דמותו של הרבי לעיני רוחו של החסיד; אהבה המחלחלת את נשמתו של החסיד הברסלבי, ועושה אותה רגישה וספיגה לדברי רבו, עושה אותה כלי למאור שבתורתו.

מה מפרנס אמונה זו ואהבה זו עד היום הזה?

אין ספק שמורשת תורתו של הרב רבינו נחמן מברסלב מתייחדת ייחוד גמור בספרות החסידית כולה; מעטים בה בספרות זו ספרים כליקוטי מורינו הרב רבינו נחמן, שבו שֶׂגֶב הרעיון ותוֹאַם אחיזתו בכתוב מכתובי התורה, או במאמר ממאמרי חכמינו זכרונם לברכה, שקולים זה כנגד זה, במידה כזו, בחריפות כזו, חריפות השופעת וזורמת בלא מאמץ, כביכול, ממש נחל נובע, גורפת וכונסת סימוכיה מכל רחבי תורה שבכתב ושבעל פה, ספרות הנגלה וספרות הסוד; וסימוכים אלה, כאילו ששים ושמחים ואצים-רצים מאליהם, מקרוב ומרחוק, להצטרף למסכת המחשבה המתרקמת במוחו של הרב רבינו נחמן והמוצעת עתה, בכל חיותה המרטטת, בספר.

ואין צריך לומר מורשת הסיפור של הרב רבינו נחמן, שאין דוגמתה ומעין דוגמתה בכל ספרותינו: לססגוניות הצורה, להמראה הפיוטית, ולעמקות ההבחנה בהוויות אדם ועולם. ותחומי שתי הרשויות יונקים זה מזה: פיוטיות גדולה ומאירה מהלכת בעיוני ליקוטי מורינו הרב רבינו נחמן שם התואר מתיקות, השכיח כל-כך בהגדרת הטעם שטועם החסיד הברסלבי בתורת רבו, מביע זאת בלא יודעים וחריפות עיונית גדולה מציינת את הסמליות המופלגת שבסיפורי מורינו הרב רבינו נחמן.

אף-על-פי-כן קשה לראות במורשת הספרותית של הרב רבינו נחמן, המקור היחיד שמזין לאותה אמונה ואהבה שמציינת את החסידות הברסלבית מראשיתה ועד היום.

האמונה, כאהבה, מפרנסת את עצמה. היא הדלק, היא הפתילה, והיא הלהבה כולם כאחד ובאחד. אפשר עיקרה של חסידות ברסלב הוא באמונה גדולה זו שחידשה בתוך עצם התחום של אמונת צדיקים החסידית, אמונה הנוקבת ויורדת עד השיתין שבנפש, התופסת את האדם בכל הוויתו, ואינה מרפה ממנו לעולם.

אין היא מצוות שבת ויום-טוב בלבד, עניין של פומבי בלבד. היא כאחת מקיפה את האדם כולו ופולשת אותו כולו; כביכול מפקחת אותו ופוקחת אותו כל תא שבו, לתחושת האלוהי.

זו תכליתה וזו פעולתה של אמונת צדיקים החסידית בכללה.

בחסידות ברסלב נדלקה אמונה זו בעוצמה מלהטת כזו, בדברי הרב רבינו נחמן עצמו, בסערת דבקותו של תלמידו הגדול רבי נתן, באהבתם ובמסירות נפשם של שאר תלמידיו ותלמידי תלמידיו, עד שנראתה כפלא ולעתים פלא לא מובן אף בעיני צדיקים וחסידים.

אמונה גדולה זו, כיוון שנפתחה, דיה היתה לפרנס את עצמה לדורה ולדורות. נחל נובע מקור אמונה, מקור אהבה. מלכתחילה מובטח היה לה ש׳תלחש׳ ותלהט את הנפש עד ביאת המשיח.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support