Book Info

ראשי > Book Info

Book Info

אומן - מי, מה ואיך? כ”ד בטבת תשע”ה, 15.06.2015

אחד מגילויו הגדולים של רבי נחמן מברסלב היה ה"תיקון הכללי", הלא הם עשרה מזמורי תהלים (ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב,  נ"ט, ע"ז, צ, ק"ה, קל"ז, ק"נ) שכשהם נאמרים בסדר הזה, כוחם גדול לתיקון הנפש.

 

ידוע ומפורסם מנהג ישראל, על כל צרה שלא תבוא, ולכל בקשת ישועה ורחמים, לומר תהלים. כבר גילה רבי נחמן בענין מעלת אמירת תהלים, שדוד המלך, כשחיבר את מזמורי התהלים, הכניס בהם התעוררות רוחנית עצומה ורוח הקודש ממש, עד ש"כל אחד ואחד, כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ע"ג). דהיינו, שכל אחד יכול לגלות בתוך דבריו של דוד המלך את כל מה שעובר עליו, הן בגשמיות והן ברוחניות. וכן מובא באותה תורה בליקוטי מוהר"ן, שעל ידי אמירת תהלים יכול אדם לזכות למצוא את תיקונו המיוחד עלי אדמות.

אחת מהסיבות למעלת ספר תהלים, מבאר רבי נחמן, היא היותו כלול מ"עשרה מיני נגינה", הלא הם עשרה "תדרים" של קדושה, המכוונים כנגד עשר ספירות, ואשר בכוחם לתקן את עשרת כוחות הנפש ולהזרים לתוכם רוחניות ושמחה, עד שיפתחו כל הערוצים החסומים בנפש.

"כי יש עשרה מיני נגינה, שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים, שהם "אשרי", "למנצח", "הללויה" וכו' ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל לבטל כח הקליפה". כל לשון של תהלים יש לה כוח לבטל אחד מעשרה כוחות הטומאה החוסמים את הנפש ומונעים את מעבר השפע האלוקי, את ההבנה ואת הבהירות.

לשון "משכיל" שבתהלים, למשל, שהיא אחת מעשרה הלשונות האלו (כמו, למשל, "אשרי משכיל אל דל" וכדו' בתהלים) מייצגת את כח השכל והדעת, ובכוחה "לשבור" ולהכניע את כח הטומאה שקיים כנגדה ונקרא "משכל" (כמו "הורים שכולים") שעניינו אבדן ושכול.

"הללויה" מייצג את כח הקדושה שבשבח והלל, שאדם מהלל ומתפעל מגדולת ה' ומעשיו, ובכוחו לשבור ולהכניע את כח הטומאה שכנגדו הנקרא "יללה", שזהו הצליל של צער וחסרון עמוק, וכן כיוצא בזה בשאר סוגי הניגון של קדושה, שמכניעים ומבטלים את כוחות הטומאה.

ב"תיקון הכללי" קיבץ רבי נחמן עשרה פרקי תהלים שכל אחד מהם מכוון נגד סוג וכוח אחר של ניגון קדושה, וכולם יחד, כשהם נאמרים בסדר שגילה, "הם תיקון גמור ומועיל מאד מאד" (שיחות הר"ן קמ"א), "והתיקון הזה הוא תיקון חדש לגמרי, ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם" (רבי נתן מברסלב בהקדמת תיקון הכללי).

עיקר עניינו של "התיקון הכללי" הוא תיקון מיוחד לפגם הברית (הכולל פגמים כהוצאת זרע לבטלה, קרי לילה וכן מחשבות, דיבורים ומעשים הקשורים לניאוף). לאדם שנכשל חלילה בעוון מסוג זה, ממליץ רבי נחמן לטבול ולטהר עצמו, מוקדם ככל האפשר, במקוה (מעיין או ים וכדומה). וכן נאמר בענין זה בהקדמת רבי נתן לליקוטי הלכות (חלק "אבן העזר"): "אם יש מקווה – יש תקווה" (אין המדובר בטבילת מצוה של אשה, שענייניה שונים ותלוים בתנאים הלכתיים מדוקדקים). פגם הברית הוא החטא היסודי והשורשי ביותר, שכל שאר הפגמים נמשכים אחריו, ולפי דברי רבי נחמן הוא גם השורש למצב התמידי של בלבול ופיזור הנפש שאנו שרוים בו. ה"תיקון הכללי" מסייע באיסוף הדעת שהאדם פיזר ואיבד על ידי עוון זה או שאר עוונותיו, ומשפיע גם על קיבוץ נדחי ישראל וגאולתם, כלשון רבי נחמן "ובזכות תיקון חטא זה יבוא משיח צדקינו לקבץ נפוצותינו" (ליקוטי מוהר"ן צ"ב).

אבל, אף שעניינו המיוחד של "תיקון הכללי" הוא תיקון הברית דווקא, מובן מדברי רבי נחמן שבאמירתו (המדובר באמירה בקול דווקא, ולא בקריאה ומחשבה בלבד) טמונות סגולות ומעלות רבות נוספות: "ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו. ...כי יש מקומות צרים ודקים, שאי אפשר לבוא לשם שום תיקון, כי אם על ידי תיקון הכללי" (ליקו"מ כ"ט,ד) ו"הוא תיקון גדול ונורא מאוד" (שיחות הר"ן קמ"א).

משום כך, נוהגים רבים מחסידי ברסלב לאמור "תיקון הכללי" בכל יום, וגם נשים נוהגות לאמרו.

הוסיף רבי נחמן בענין זה ואמר: ואם יאמרם (את פרקי התהלים של "תיקון הכללי") בכוונה כראוי, בוודאי מה טוב. אך גם האמירה בעצמה מסוגל מאוד" (שיחות הר"ן שם). ועוד אמר: "אני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה פרקי תהלים מועילים מאוד מאוד!" (שיחות הר"ן שם).

אפשר בוודאי גם ליחד בקשות לפני אמירת "תיקון הכללי", כשם שעושים לפני אמירת תהלים ולציין כי אמירתו מוקדשת לרפואת פלוני או לישועת אלמוני, ואשרי מי שייחד אמירתו לישועת כלל ישראל וגאולתם.

 

תיקון מיוחד במינו, הקשור לאמירת "תיקון הכללי", הבטיח רבי נחמן למי שיאמרם במקום קבורתו באומן. וזו הבטחתו בפני שני עדים שייחד לשם נתינת תוקף להכרזתו: "גם כי ימלאו ימיו [=של רבי נחמן], אזי, אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהלים הנ"ל, וייתן פרוטה (כלומר, אפילו מטבע קטנה) לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן שם).

אחד מגילויו הגדולים של רבי נחמן מברסלב היה ה"תיקון הכללי", הלא הם עשרה מזמורי תהלים (ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב,  נ"ט, ע"ז, צ, ק"ה, קל"ז, ק"נ) שכשהם נאמרים בסדר הזה, כוחם גדול לתיקון הנפש.

 

ידוע ומפורסם מנהג ישראל, על כל צרה שלא תבוא, ולכל בקשת ישועה ורחמים, לומר תהלים. כבר גילה רבי נחמן בענין מעלת אמירת תהלים, שדוד המלך, כשחיבר את מזמורי התהלים, הכניס בהם התעוררות רוחנית עצומה ורוח הקודש ממש, עד ש"כל אחד ואחד, כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ע"ג). דהיינו, שכל אחד יכול לגלות בתוך דבריו של דוד המלך את כל מה שעובר עליו, הן בגשמיות והן ברוחניות. וכן מובא באותה תורה בליקוטי מוהר"ן, שעל ידי אמירת תהלים יכול אדם לזכות למצוא את תיקונו המיוחד עלי אדמות.

אחת מהסיבות למעלת ספר תהלים, מבאר רבי נחמן, היא היותו כלול מ"עשרה מיני נגינה", הלא הם עשרה "תדרים" של קדושה, המכוונים כנגד עשר ספירות, ואשר בכוחם לתקן את עשרת כוחות הנפש ולהזרים לתוכם רוחניות ושמחה, עד שיפתחו כל הערוצים החסומים בנפש.

"כי יש עשרה מיני נגינה, שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים, שהם "אשרי", "למנצח", "הללויה" וכו' ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל לבטל כח הקליפה". כל לשון של תהלים יש לה כוח לבטל אחד מעשרה כוחות הטומאה החוסמים את הנפש ומונעים את מעבר השפע האלוקי, את ההבנה ואת הבהירות.

לשון "משכיל" שבתהלים, למשל, שהיא אחת מעשרה הלשונות האלו (כמו, למשל, "אשרי משכיל אל דל" וכדו' בתהלים) מייצגת את כח השכל והדעת, ובכוחה "לשבור" ולהכניע את כח הטומאה שקיים כנגדה ונקרא "משכל" (כמו "הורים שכולים") שעניינו אבדן ושכול.

"הללויה" מייצג את כח הקדושה שבשבח והלל, שאדם מהלל ומתפעל מגדולת ה' ומעשיו, ובכוחו לשבור ולהכניע את כח הטומאה שכנגדו הנקרא "יללה", שזהו הצליל של צער וחסרון עמוק, וכן כיוצא בזה בשאר סוגי הניגון של קדושה, שמכניעים ומבטלים את כוחות הטומאה.

ב"תיקון הכללי" קיבץ רבי נחמן עשרה פרקי תהלים שכל אחד מהם מכוון נגד סוג וכוח אחר של ניגון קדושה, וכולם יחד, כשהם נאמרים בסדר שגילה, "הם תיקון גמור ומועיל מאד מאד" (שיחות הר"ן קמ"א), "והתיקון הזה הוא תיקון חדש לגמרי, ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם" (רבי נתן מברסלב בהקדמת תיקון הכללי).

עיקר עניינו של "התיקון הכללי" הוא תיקון מיוחד לפגם הברית (הכולל פגמים כהוצאת זרע לבטלה, קרי לילה וכן מחשבות, דיבורים ומעשים הקשורים לניאוף). לאדם שנכשל חלילה בעוון מסוג זה, ממליץ רבי נחמן לטבול ולטהר עצמו, מוקדם ככל האפשר, במקוה (מעיין או ים וכדומה). וכן נאמר בענין זה בהקדמת רבי נתן לליקוטי הלכות (חלק "אבן העזר"): "אם יש מקווה – יש תקווה" (אין המדובר בטבילת מצוה של אשה, שענייניה שונים ותלוים בתנאים הלכתיים מדוקדקים). פגם הברית הוא החטא היסודי והשורשי ביותר, שכל שאר הפגמים נמשכים אחריו, ולפי דברי רבי נחמן הוא גם השורש למצב התמידי של בלבול ופיזור הנפש שאנו שרוים בו. ה"תיקון הכללי" מסייע באיסוף הדעת שהאדם פיזר ואיבד על ידי עוון זה או שאר עוונותיו, ומשפיע גם על קיבוץ נדחי ישראל וגאולתם, כלשון רבי נחמן "ובזכות תיקון חטא זה יבוא משיח צדקינו לקבץ נפוצותינו" (ליקוטי מוהר"ן צ"ב).

אבל, אף שעניינו המיוחד של "תיקון הכללי" הוא תיקון הברית דווקא, מובן מדברי רבי נחמן שבאמירתו (המדובר באמירה בקול דווקא, ולא בקריאה ומחשבה בלבד) טמונות סגולות ומעלות רבות נוספות: "ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו. ...כי יש מקומות צרים ודקים, שאי אפשר לבוא לשם שום תיקון, כי אם על ידי תיקון הכללי" (ליקו"מ כ"ט,ד) ו"הוא תיקון גדול ונורא מאוד" (שיחות הר"ן קמ"א).

משום כך, נוהגים רבים מחסידי ברסלב לאמור "תיקון הכללי" בכל יום, וגם נשים נוהגות לאמרו.

הוסיף רבי נחמן בענין זה ואמר: ואם יאמרם (את פרקי התהלים של "תיקון הכללי") בכוונה כראוי, בוודאי מה טוב. אך גם האמירה בעצמה מסוגל מאוד" (שיחות הר"ן שם). ועוד אמר: "אני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה פרקי תהלים מועילים מאוד מאוד!" (שיחות הר"ן שם).

אפשר בוודאי גם ליחד בקשות לפני אמירת "תיקון הכללי", כשם שעושים לפני אמירת תהלים ולציין כי אמירתו מוקדשת לרפואת פלוני או לישועת אלמוני, ואשרי מי שייחד אמירתו לישועת כלל ישראל וגאולתם.

 

תיקון מיוחד במינו, הקשור לאמירת "תיקון הכללי", הבטיח רבי נחמן למי שיאמרם במקום קבורתו באומן. וזו הבטחתו בפני שני עדים שייחד לשם נתינת תוקף להכרזתו: "גם כי ימלאו ימיו [=של רבי נחמן], אזי, אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהלים הנ"ל, וייתן פרוטה (כלומר, אפילו מטבע קטנה) לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן שם).

Page Reader