הדרך – בכלל ובפרט
י״ח בטבת תשע״ז
התפילה- מטרתה אינה לגרום אל הטוב להגיע, אלא היא אופן שונה לקבל את הטוב. אפשר לקבל את הטוב באופן של עזרה- וכך החסד שה' עושה עימנו סוף סוף נשאר חיצוני לחיינו, שהרי אנחנו הפועלים העיקריים. אך אפשר לקבל את הטוב באופן של ישועה- וכך החסד שה' עושה עימנו הופך לבנין בעצם קיומנו, והוא עצמו הגורם הגדול לדבקות בה'.
"מי האיש החפץ חיים, מי החס על נפשו באמת, ישים לבו להדברים אשר נקבצו ובאו בספר הזה, אשר ידובר בהם ממעלת התפלה וההתבודדות במקום מיוחד לשפוך נפשו וליבו כמים נוכח פני ה', ולבקשו על כל מה שיחסר לו להאדם, הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת השם, ורק על ידי זה יכול להושע בכל דבר, כי הדרך הקדוש הזה הוא הדרך הישן, שדרכו בה אבותינו ונביאינו ורבותינו הקדושים זיכרונם לברכה מעולם".
במלים אלו פותח ר' אלטר טפליקר את ההקדמה. פיסקה זו למראית עין ראית פשוטה וברורה, אבל כדאי שנעמוד על כל משפט בנפרד.
"מי האיש החפץ חיים, מי החס על נפשו באמת, ישים לבו להדברים אשר נקצבו ובאו בספר הזה"– מי שדורש חיי נצח ימצא כאן את הדרך. ומהי הדרך?
"אשר ידובר בהם ממעלת התפלה וההתבודדות במקום מיוחד לשפוך נפשו וליבו כמים נוכח פני ה', ולבקשו על כל מה שיחסר לו להאדם, הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת השם"– הכלל שעליו עומדים כל הדברים הוא, שהדרישה היא תמידית.
חז"ל מלמדים אותנו כי אין החסרונות בחיים מהווים סיבה לתפילה, אלא התפילה היא צורת החוויה שלהם. כלומר- תפילה לא באה להשלים חסרונות. היא באה לחוות את הדברים בצורה חדשה. דבר זה הוא בעצם המשך לפוסט הפתיחה. אנחנו רגילים לחשוב שטוב הוא טוב, ואין שום הבדל בין לפני תפילה ולאחר תפילה. אין כל חילוק למעשה בין דברים טובים שקיבלנו בלי תפילה, ובין דברים שקיבלנו לאחר תפילה. הדרך משתנית בין אחד לשני, אבל התכלית היא אחת- טוב. אמנם כבר לימדנו המלבי"ם שההבדל בין עזרה וישועה הוא בהתבוננות אחרי מתן הכוחות. אם עזרתי לך, סוף סוף אתה הוא הפועל העיקרי, ורק נזקקת לדחיפה ראשונית כדי שתוכל להפעיל את הכוחות שלך. אמנם אם הושעתי אותך, אני הוא הפועל העיקרי. ומאחר ואתה היית חסר אונים ואפשרות לצאת מהמצב בו היית, אני למעשה הבאתי אותך לקיום, במובן מסוים. בלעדי היית במציאות הקודמת שחסמה אותך. בדרך זו יש להבין את התפילה- מטרתה אינה לגרום אל הטוב להגיע, אלא היא אופן שונה לקבל את הטוב. אפשר לקבל את הטוב באופן של עזרה- וכך החסד שה' עושה עימנו סוף סוף נשאר חיצוני לחיינו, שהרי אנחנו הפועלים העיקריים. אך אפשר לקבל את הטוב באופן של ישועה- וכך החסד שה' עושה עימנו הופך לבנין בעצם קיומנו, והוא עצמו הגורם הגדול לדבקות בה'.
מאחר וזהו היסוד בתפילה, מכך נגזרים כמה דברים:
האחד, הבקשה על כל דבר. לא מספיק לבקש בכלליות, אלא יש לפרט כל צרה וצרה, כדי שתחושת החיסרון תתחדד בנו, ורק אז נוכל באמת לקלוט את עוצמת חסדי ה' כשיבואו. אם מטרת התפילה הייתה סתם להיטיב, אין זה משנה אם נדע בדיוק כמה אנחנו חסרים; העיקר שיהיה טוב. אבל אם מטרתה לגלות את הטוב באופן שחסד ה' ייקשר אל חיינו בפנימיות, צריך לפני כן להכיר בעומק החיסרון. בכך נבין את דברי המבי"ט בספר "בית אלוקים" (שער התפילה, ב):תכלית התפילה להכיר שהוא חסר מכל וכל. את ענין זה מזכיר ר' אלטר במילים: "ולבקשו על כל מה שיחסר לו להאדם".
השני, שצורת חיינו גם אמורה להשתנות למציאות 'מְקָווַה'- לא לקוות להשלמת החסרונות, אלא לקוות לשם עצם הקיווי (מלבי"ם לתהלים כז). מציאותינו מעתה תהפוך להיות תלותית בה', מתוך הידיעה ש"אין רגע בלא פגע" כדברי השל"ה הקדוש. מציאותינו שברירית ביותר, ומתוך כך באה גם התקווה לה', לא כהכרח, אלא כהכרה עמקה בהבנה של הקיום שלנו. על כן הוסיף רבי נחמן: "אין רגע בלא פגע ובקשה"- פגיעה ובקשה הן לשונות של תפילה. המציאות החסרה גוזרת שה' מקיים אותנו בכל עת, ועל כן עלינו לקוות אליו תמיד. נמצאנו למדים שתי צורות בחיינו- הראשונה, בפרטיות- בכל דבר נרגיש את החיסרון ונבקש עליו. והשניה, בכלליות- מתוך כל הבקשות נהפוך להיות נשענים על ה' בעצם חיינו, ונסמוך רק עליו גם כשנסיים את תפילתנו.
השלישי, שהתפילה מחויבת גם ברוחניות. הצד שלא להתפלל על רוחניות הוא משום שאמרו חז"ל (ברכות דף לג ע"ב): "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אמנם יסוד זה שהתחדש בתפילה מחייב שבכל פרט בחיינו נישען על ה', ולא ייתכן שהרוחניות תישאר מחוץ לתחום זה. יש עדיין מקום להקשות, סוף סוף הגמרא אומרת שתחום זה אינו בידי שמים? דבר זה נידון כמה פעמים במהלך הספר, ובעזרת ה' נדון בו בעתיד. את זה כותב ר' אלטר במילים: "הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת השם"– היסוד הוא כללי כלפי כל חיינו, ועל כן אין שום חילוק בין כל צורך שהוא; יסוד זה נוגע לעצם הקיום, ולא משנה במה הוא מתבטא.
"ורק על ידי זה יכול להושע בכל דבר"– זהו הסיכום הסופי לכל מה שיוצא למי שילך בפועל בדרך התפילה, ויבקש על כל דבר. הוא יוושע בכל דבר- תמיד ישועת ה' תופיע, ולא רק עזרתו. אצלו חסדי ה' לא יישארו חיצוניים למהלך חייו, אלא יחדרו פנימה בעצם חיותו.
גולשים צפו גם ב:
הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.
"הלל זקנקן"
סיפור נפלא מספר הזכרון לקהילת פשדבוז', שערך משה צחי, ובו הוא מספר סיפור נפלא על ר' אפרימ'ל קרקובסקי זצ"ל - ועל יהודי יקר ותמים שהתקרב דרכו לברסלב - ה"ה ר' הלל ליבסקינד הי"ד.
המרגלית האבודה
"חלפה שעה קלה והעני הקיץ משנתו, וכשאך ראה את השלחן נקי מן השיריים, חטפו בולמוס מרוב צער וכמעט שיצא מדעתו. הוא ידע היטב את נפשו השפלה של רב החובל בן הבליעל, וכי כל הכבוד שעשה…
דקה של תפילה…
התפילה היא, ברוך השם, רחבת ידיים ומקיפה. כל אדם יכול למצוא בה נקודה שקל לו "להזדהות" איתה, על פי נטיית ליבו, שאיפותיו הרוחניות או קשייו הגשמיים. קחו לכם ברכה אחת, קטע אחד, משפט אחד בתפילה,…
כיושב בסתר
כשמבקשים מאתו יתברך אודות רוחניות, סוף כל סוף זוכים לזה ונענים. ואפילו כשחס ושלום לא יזכה לטוב הנצחי והרוחני הזה שכל כך ביקש והתחנן עליו לפניו יתברך בגלל חשבונות שמימיים, עם כל זה ועל כל…
להמיר פחד באור
כל מילה של תפילה היא השתדלות מדויקת ומקדמת, כמו לחיצה על הכפתור הנכון. המנוף הופעל, הכבל המחלץ בדרך אליך, כל הבריאה נעתקת ממקומה ומכוונת את עצמה כלפיך - לעזור לך, לכוון אותך, להביא אותך קרוב…
מבחן לאמונה
לפעמים נדמה שהצורך לחזק את האמונה ולהפנים אותה, מתייחס לתינוקות של בית רבן או לאנשים שהגיעו מחוץ לעולם המאמין. ובכן, כדי שנתפכח מן האשליה הזו, עלינו לדעת שעדיין אנו צריכים לעמול על הבסיס הזה, על…
שמע ישראל
אם נאמין באמת שאכן אב גדול לנו, והוא העומד מאחורינו, לידנו, לצידנו – איתנו! – לעזרינו, כי בעצם הוא הנותן בנו את הכח לקום שוב ושוב, להחזיר מכה תחת מכה וחרב תחת חרב, אם באמת…
עבודת השמחה בפורים
בפורים מתגלה כוחה של עבודת השמחה - כמובא בספר "מחשבות חרוץ" שהכוח המסוגל למחיית עמלק וההתגברות כנגדו הינו "שמחה של מצווה" אשר בכוחה בלבד נוכל לנצח את עמלק, כמאמר הנביא נחמיה - "חדות השם היא…
אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…
פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…