אל תתייאש – תתקן!
ה׳ באדר א׳ תשע״ט
אף אם עבר האדם על מה שעבר, חלילה, התשובה שיעשה תועיל ותתקן את הכל! זאת, כמובן, אם יקבל על עצמו לתקן מכאן ולהבא, דבר שיועיל גם על העבר. והעיקר, להתחזק בתשובה ותפילה לבורא עולם שיעזור לו להתגבר על יצרו.
אנו עומדים כעת בימי שובבי"ם (מה זה?). מנהג ידוע בעם ישראל, עוד מימי האריז"ל, לייחד ימים אלה לעיסוק בתשובה ותיקון הברית, כמבואר בדבריו הק', שכל ירידת ישראל למצרים הייתה בסוד בירור ניצוצות הקדושה שנפלו מחטאי דור המבול שנכשלו מאד בפגה"ב. בימים אלו הקריאה מעוררת את הזמן ומסוגלת עד מאד לתקן פגמים אלו אף בזמן הזה.
בימים אלה נוהגים אנשים רבים להרבות באמירת תהילים (ואף להוסיף על מה שאומרים בשאר ימות השנה) ובהתחזקות בלימוד מוסר. כמו כן, זהו זמן גבוה מאוד לפשפש יותר לעומק במעשינו ולתקן את הדרוש תיקון, לעשות תיקוני תשובה ידועים בימים שני וחמישי, כתעניות, תענית דיבור וכדומה.
מתחיל מעכשיו
אך התיקון העיקרי של ימים אלו הוא שינוי המעשה, אחרת לא יועילו התיקונים. אם אדם ממשיך לנהוג כפי שנהג ולא משנה את מעשיו, למשל לפגום בעיניו ח"ו, התיקון עצמו לא יעזור כל זמן שהאדם לא יקבל על עצמו לשמור את עיניו כראוי. כי פגמי העיניים, כפי שידוע לכל, הם מהעוונות החמורים ביותר שישנם, ומזיקים לאדם יותר מכל ייסורי העולם רח"ל.
וכמו שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, תורה ז) כי אין דבר הגורם צער ומרירות לנפש האדם יותר מזה שהוא נופל לעוונות, וביותר הדברים אמורים לעניין שמירת העיניים, כאשר הוא נכשל בהסתכלות אסורה ואינו משתדל להנצל ולהשמר מזה, זה מזיק מאוד וגורם לו להיות בצער ובמרירות יותר מכל דבר אחר.
ועוד גורם עוון כבד זה, שמאבד לאדם את כל הרצון והחשק לכל דבר שבקדושה, משום שהרצון והחשק לתאווה הרעה "שורפים" את הרצון והחשק לצד הקדושה. הוא כבר לא מסוגל להתפלל, ללמוד, להתענג מהמצוות, ואפילו לא להתענג על מתיקות נועם השבת. אנשים רבים איבדו את כל יהדותם בגלל פגמים אלה. לכן צריך לדעת ולהבין עד כמה יש להיזהר בענייני קדושה, שאחד מהם הוא שמירת טהרת העיניים, המוח והלב, מפני האש הזרה שמצויה היום בכל מקום ובכל פינה, ואין רגע בלי פגע…
וכמו שמאריך רבי נתן מברסלב כמה וכמה פעמים בליקוטי הלכות שעיקר הניסיון והצירוף שבשבילו אדם בא לעולם הזה, הוא לעמוד בניסיון של תאווה זו, וכשאינו עומד בה כראוי הוא מאבד את העולם הזה ואת העולם הבא.
כך אומר גם רבינו, רבי נחמן מברסלב, (ליקוטי מוהר"ן, יט) שתאווה זו כוללת את כל התאוות של כל האומות העולם, והיא שורפת כל חלקה טובה בחייו של יהודי.
תשובה מועילה להכל!
אך על כל אלו הזהירנו רבינו הקדוש כי אין שום ייאוש בעולם, ועל כל דבר מועילה התשובה! אין דבר העומד בפני התשובה. גם אם במהלך קריאת מאמר זה אדם יבין שהוא קלקל הרבה – אין להתייאש!!! אלא לדעת שאף אם עבר על מה שעבר, חלילה, התשובה שיעשה תועיל ותתקן את הכל! זאת, כמובן, אם יקבל על עצמו לתקן מכאן ולהבא, דבר שיועיל גם על העבר. והעיקר, להתחזק בתשובה ותפילה לבורא עולם שיעזור לו להתגבר על יצרו.
כי בכוח התפילה וההתבודדות אפשר להשתלט על תאווה זו ולרסנה, עד שאדם יתנקה ממנה לגמרי, ולא יישאר בו שום ריח של קלקול. כן, זה בהחלט אפשרי! בשעת ההתבודדות אדם מבקש ומתחנן לבורא עולם שיעזור לו לשמור על עיניו, שייתן לו את יישוב הדעת הנכון להבין שהדמיונות הם חלל ריק, כלום של ממש; שייתן לו את השכל והחכמה הקדושה להתנקות מתאווה זו.
זו בעצם העבודה העיקרית של שעת ההתבודדות. כל העצות והאזהרות, כל ההתעוררויות, כל מה שאדם לומד בגנות העבירות ובשבח המצוות – שום דבר לא יכול לעזור לו, אם הוא לא הופך את כל הלימוד הזה לתפילה, ובפרט בעניין תאווה זו, וכמו שרבי נחמן מברסלב אמר – על האדם לעשות מהתורות (-מכל מה שלומד) תפילות! להתפלל על כל מה שהוא לומד, לבקש מבורא עולם להפוך את הלימוד הזה לחלק בלתי נפרד ממנו. ובפרט בימים אלה, ימי השובבי"ם, המסוגלים מאוד להשגת מטרה חשובה ועליונה זו, לשמור על העיניים ולצאת מכל ההבל והרוח שטות שתופסים את האדם.
ויהי רצון שנזכה לתקן את כל הפגמים ולברר את כל הניצוצות הקדושים שלנו, ונזכה כולנו להיות נקיים וקדושים להשי"ת, ותבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
(תומלל ופורסם בעלון 'עלה לתרופה', ע"פ שיעור של הרב שלום ארוש)
