ראשי > מדריכים ומאמרים > המסיבה הגדולה

המסיבה הגדולה

י״ז בטבת ה׳תשע״ז – 15/01/2017

"כי בוודאי נקבל רב טוב אשר עין לא ראתה על ידי מעשינו הטובים, רק שאנו צריכים לידע האמת שכפי שורת הדין אין מגיע לנו פרס, מאחר שהכול מאיתו, רק שכל עבודתנו הוא שלא על מנת לקבל פרס, רק שעל ידי עבודתנו ומעשינו הטובים יהיה לנו הכנה לקבל חסדו הגדול שהם אוצרי מתנת חינם שיתן לנו, לכל אחד ואחד כפי מה שהכין את עצמו בזה העולם לסעודתא דמלכא (לסעודת המלך) וגדוליו ומיודעיו"

הרב ארז משה דורון

רבי נתן קורא ל"ליקוטי הלכות" – "הגן עדן של השם יתברך". מי שזכה ללמוד בספרים הללו יכול בהחלט לאשר הגדרה זו. רבי נתן מגלה סודות מופלאים. הוא מראה כי הכול משמעותי, לכל דבר יש חשיבות וכל הדברים קשורים זה בזה. האלוקות מצויה בכול, מקיפה הכול וסובבת הכול.

כאשר עוצרים ומתבוננים בדבריו, מגלים אוצרות מדהימים. לפעמים אפילו סעיף אחד יכול לחולל מהפכה מרעננת בכל תפישת העולם שלנו.

שני סעיפים קטנים מתוך הלכות מתנה משנים את השקפתנו לגבי שכר ועונש. כל תפישת העולם שלנו המבוססת, באמת לא מודע, על תשתית "ראוי" או "לא ראוי", קורסת ונופלת. הכול מקבל חזות אחרת לגמרי. חזות של אהבה וקירוב, חסד ורחמים.

לאף אחד לא מגיע כלום אבל המלך רוצה לתת לכל אחד – הכול!

תכלית עבודתנו בעולם הזה איננה להגיע ליום בו נתבע את שכר עבודתנו המגיע לנו ביושר.

אין היא אלא הכנה לקראת המעמד המופלא שבו יגלה לנו המלך את חסדו.

גם ההימנעות מן החטא באה בכדי שלא נמצא את עצמנו ביום הגדול הזה מבוישים או בלתי מתאימים להיכנס ל"מסיבה הגדולה". רושם החטא לא יניח לנו ליהנות מחסד המלך.

"וזהו בחינת כלל כל העבודה של האדם בזה העולם שנקרא 'ערב שבת' והעולם הבא נקרא 'שבת' כמו שאמרו רבותינו ז"ל: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כי באמת אי אפשר לעבוד את השם יתברך, כמו שכתוב: "מי הקדימני ואשלם לו? תחת כל השמיים לי הוא" – "כלום עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית? כלום מל את בנו עד שנתתי לו בן?" כמו שאמרו רבותנו ז"ל וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל בהשיחה הנדפסת בסיפורי מעשיות עיין שם.

וכל העבודה של תורה ומצוות שצווה אותנו לעשות בזה העולם הם רק הכנות שצריכין אנו להכין את עצמנו לקבל מתנת ידו הטובה שהוא יתברך רוצה ליתן לנו ברחמיו לעתיד. כי באמת כל התורה ומצות קלים ונעימים לעשותם כמו שכתוב: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ומן הדין אין ראוי לקבל עליהם שכר וכל השכר טוב שייתן הוא רק מתנת חינם כמו שכתוב: "ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו". וכל המצוות הם רק בחינת הכנות לקבל על ידם מתנת חינם ממנו יתברך, שהוא השכר של אותה המצווה. כגון למשל על ידי שאנו לובשין ציצית על ידי זה אנו מכינים עצמנו להתעטף באור הציצית ולזכות לחלוקא דרבנן (לבוש מכובד וחשוב). וכן על ידי מצות תפילין אנו מכינים עצמנו להתעטר בכתרי דמלכא (כתרי המלך) שהם אורות התפילין בשרשם. כי בודאי על פי דין אין מגיע לאדם שכר נפלא ונורא כזה בשביל ציצית ותפילין שהם קלים ונעימים לעשותם וכל השכר שיקבל עבורם הוא רק מתנת חינם. רק שהשם יתברך ברחמיו חמל עלינו וציוה עלינו לעשות בזה העולם אלו המצות הקדושות כדי שיהיה לנו כלים וכוח לקבל מתנת חינם שלו וכן בשארי המצוות. וכן כל המצוות לא תעשה הזהיר אותנו שלא לעשות כדי שלא נבוא מלוכלכים חס ושלום להילולא דמלכא (לשמחת המלך).

והוא כמו מלך שמזהיר ומודיע מקודם לאוהביו שרוצה ליתן להם מתנות יקרות וסגולות נוראות ונשגבות לכל אחד ואחד בזמן פלוני. ומאהבתו וחמלתו הוא מודיעם תחילה כדי שיכינו עצמם לזה כדי שלא יבואו מלוכלכים חס ושלום בטיט וצואה לסעודת המלך שיהיו שם המלך וסיעתו. כי בוודאי אי אפשר להם לקבל מתנותיו הקדושות כשהם מלוכלכים חס ושלום.

גם צריכים להכין לעצמם מלבושים נאים ויקרים וכמה מיני ריחות טובות נרד וכרכום קנה וקינמון וכמה מיני קישוטים יפים ונאים שיהיו ראויים לכנוס בהם בהיכל המלך בין גדוליו ושריו ועבדיו הקדושים והטהורים ואז יוכלו לקבל מתנת ידו הטובה. ובחמלתו הגדולה הכין להם מקודם כל הדברים והחפצים שצריכים לעשות ולתקן מהם מלבושים וכתרים כאלו שיהיו ראויים לכנוס בהם בהיכלא דמלכא (בהיכל המלך). וכל מיני בשמים וריחות טובות שיתבשמו בהם מקודם. וציוה להם והזהיר להם שבכל הזמן שנתן להם מקודם להכין עצמן לסעודה, שבכל הזמן הזה יעסקו לעשות ולתקן אלו המלבושים היקירים וכל אלו הכתרים הקדושים. ושלח להם שלוחיו הנאמנים ללמדם ולהודיעם איך לעשותם ולתקנם בפרטי פרטיות כדי שיבואו לשם בלבושים וכתרים ותיקונים הנהוגים שם, כדי שלא יתביישו בין כל הקרואים לשם. וביותר ויותר ציוה להם והודיעם על ידי שלוחיו ממה להתרחק. והזהירם מאד מאד שלא יטמאו ולא ילכלכו עצמן חס ושלום בכל הדברים המתועבים שם, ומרוב חמלתו הודיעם גם כן על ידי נאמניו במה ירחצו ויטהרו עצמן מלכלוכים אלו אם יכשלו לפעמים ולא יהיו נזהרין מהם חס ושלום. ותיקן להם כמה וכמה מעיינות קדושות וכמה עצות ותיקונים לרחוץ ולנקות עצמו מכל זה. עד שאפילו מי שהוא מלוכלך מאד, ומוטבל בשחת ומוטבע ביון מצולה ומלובש בבגדים צואים חס ושלום, גם הוא יכול לנקות עצמו ולרחוץ ולטהר עצמו באלו המעיינות הנובעים שמן אפרסמון וכל מיני ריחות נפלאים שיש להם כוח להפוך כל מיני ריחות רעים לריחות טובים ויקרים. והודיעם שבכל הזמן שנתן להם יש בידם ליקח מכל החפצים והבשמים אשר הכין להם ולהתלבש ולהתקשט בהם כמו שירצו, ולטבול ולטהר עצמם בכל המעיינות הקדושות האלה שמטהרין ומנקין אותם מכל הלכלוכים כדי שיוכלו לבוא נקיים וטהורים להיכל המלך מקוטרים מור ולבונה, מלובשים בלבושים קדושים ונקיים הנוהגים שם, מוכתרים בכתרי דמלכא. ואז יוכלו לקבל כל האוצרות מתנת חינם אשר הכין להם המלך אשר עין לא ראתה, אשרי הזוכה להם. והנמשל מובן ממילא.

נמצא שכל המצוות ומעשים טובים הכול מאיתו יתברך, ממה שהכין לנו ברחמיו המרובים וכמו שכתוב: "כי ממך הכול ומידך נתנו לך", וכתיב: "מי הקדימני ואשלם", ואין ראוי לקבל עליהם שכר. רק שברחמיו רצה לזכות אותנו ליתן לנו אוצרי מתנת חינם כאלה לפיכך הרבה לנו תורה ומצוות, שהם כולם תיקונים והכנות לקבל על ידם רב טוב הצפון שהם אוצרי מתנת חינם שרוצה ליתן לנו בחסדו וברחמיו. ועל כן אמרו רבותינו ז"ל: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס". היינו כי בוודאי נקבל רב טוב אשר עין לא ראתה על ידי מעשינו הטובים, רק שאנו צריכים לידע האמת שכפי שורת הדין אין מגיע לנו פרס, מאחר שהכול מאיתו, רק שכל עבודתנו הוא שלא על מנת לקבל פרס, רק שעל ידי עבודתנו ומעשינו הטובים יהיה לנו הכנה לקבל חסדו הגדול שהם אוצרי מתנת חינם שיתן לנו, לכל אחד ואחד כפי מה שהכין את עצמו בזה העולם לסעודתא דמלכא (לסעודת המלך) וגדוליו ומיודעיו כמו שכתוב "ולשרידים אשר ה' קורא". וזהו: "העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא לטרקלין. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין", היינו כנ"ל, שכל העבודה שבזה העולם הוא רק בבחינת הכנות כדי לכנוס בהיכל המלך, בחינת "התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין".

וזהו בחינת גודל המעלה שאין למעלה ממנה שהוא התקרבות לצדיקים וליראים וכשרים אמתיים. כי הצדיקים האמתיים הם מודיעים לנו בכל פעם אוצרי מתנותיו הטובים שהוא יתברך רוצה ליתן לנו ברחמיו. ומודיעים לנו בכל עת איך להכין את עצמו לקבלם ונותנים לנו עצות איך לנקות ולטהר עצמנו ולבושינו מכל מה שנכשלנו עד הנה. כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה אשר השם יתברך מודיע על ידו לנו את כל המתנות טובות שרוצה ליתן לנו, כמו שכתוב: "יודיע דרכיו למשה", וכתיב: "אשר ציוה את אבותינו להודיעם לביניהם". כי הצדיק האמת שבכל דור הוא חופר בארות ומעיינות חדשות, מעיינות הישועה שאינם פוסקין, באופן שיוכלו לטהר בהם כל הפגומים והמלוכלכים והמתועבים שבעולם ולהתרפאות בהם מכל מיני חולאים ומכאובות רעים בגוף ונפש ולהתרחץ ולהתבשם על ידם בכל מיני ריחות טובות. (ליקוטי הלכות חשן משפט הלכות מתנה ומתנת שכיב מרע הלכה ד' סעיף ז', ח')

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support